...Beyond The Veil

אולי לטובה. אני לא יודעת.

אני יודעת שהימים האחרונים לא קלים. לא קל להרגיש בלתי רצויה, לא קל להרגיש לבד כ"כ.

לא קל לעצום עינים עייפות ב-4 לפנות בוקר אחרי שעות של שיטוט באינטרנט ולקום בלי שום זיכרון מהלילה, של חלום מתוק או אפילו סיוט, משהו, לא אכפת לי מה - ובלבד שיהיה איזכור כלשהו לעצם היותי חיה.

לא קל לסרב לעצום עיניים רק כי אני לא רוצה להתעורר ליום חדש, של מטלות חדשות ופגיעות חוזרות ונשנות שקשה לי לפקח על מידת ההשפעה שלהן עליי.

אני עייפה, אבל המחשבה על שינה מדכאת אותי. ולמרות הכל, אפרוש עתה לספה שבסלון ואשקע בשחור חסר תכלית לחמשת השעות הקרובות. וכשאפקח את עיני, אתעורר ליום חדש מלא אכזבות והתמודדות רגשית שבקרוב מאוד אכרע תחת העומס שלה.

לילה טוב.