זה מה שעושים כשמשעמם לך, מעדכנים את הבלוג :)

את האמת אין לי על מה אבל.. אה! יש לי על מה!

היום הלכתי עם מאיונ לת"א (עזריאלי) ונפגשנו שם עם שירלי וענבל.

והיה ממש ממש כיף.D:

וראינו את אורי חחחחחחחחח D=

(שלטענתי ממש דומה ליוני בלוך*-*.)

ואז הלכנו לארומה. למה עושים סוכר דיאטטי?

אה! לעולם אל תעזו לשחק עם סוכרים של ארומה שמא יצעקו עליכם להפסיק זאת מחשש שיפסק משאב הסוכרים.

לא משנה.

ואז רצינו לפדח את עצמנו ולמצוא צוציק חסר שם המכונה קורבן.D:

מצאנו אחד מושלם למשימה!

באנו אליו ואמרנו "יוווווו הנה עומרי אח של ירדן!" והוא נצמד לקיר וגרר את הפח ורק אמר "זה לא אני!זה לא אני!".

אפילו הצטלמנו איתו! ואז חשבנו איזו טראומה קשה עוללנו לילד.

אח'כ רצינו ללכת לעוד עומרי(:

ואז אמרנו כי אנחנו בעלות מקוריות רבה "יוווווווו הנה אח של ירדן!" ואז התברר שיש לו בת דודה בשם ירדן.

והוא עדיין גר בת"א, ועשינו עליהן בייביסיטר פעם, והיא עדיין גרה באילת ולאמא שלה קוראים ורד! D:

וגם איתם, כמו כל קורבן הניכר בדרכנו, הצטלמנו.

ואלו הם מעלליי בת"א. הו כן.

תמיד ידעתי שאסור להוציא אותי מהבית. או יותר נכון, מהכלוב. (:

נראה לי אני צריכה רגליים תותבות. הו לא ):

בטח מחר אקום בבוקר ואגלה שכתבתי פה שוידיתי בפני הציבור הרחב שאנסתי את כל אשר ראיתי בדרכי.

לא שזה לא נכון אבל זה סוד כמוס למאיה ולסוס.D:

סתם מאיונ, אוהבת אותך.(:

סוף פוסט!O:

מיכל. בלובלובלו.