מאיה. אני אוהבת אותך. והלוואי והיית יודעת כמה זה. הלוואי. 3>

(כי לב אחד אומר הרבה יותר מאשר אלף כמוהו)

בצפון היה ממש כיף, בעיקר משחרר. סוף סוף הרגשתי את החופש שהאמת הייתי זקוקה לו קצת מכל הבחינות.

ועכשיו..עכשיו רגוע. רגוע מדי. בעיקר שקט. כמו שקט לפני הסערה. אז זה מפחיד, אבל שקט זה לווא דווקא רע, נכון? (:

וגם דברים מוזרים קורים, דברים שלא חשבתי שיקרו. אבל זה טוב, אני שמחה שזה קרה. באמת.

מיכל.

אני מניחה שאף אחד חוץ ממני לא מובן על מה מדובר או על מי אבל לא אכפת לי. כי סוף סוף יש פה פוסט לעצמי.