חוששני שהמחשבים מתקוממים נגדי כי בעבר, ודגש על עבר, קיללתי אותם ללא הרף.

אמרתי כמה שהם טיפשים ונכים וכמה שהיה נחמד אם הם היו מתאבדים ואז חוזרים לחיים כי אני זקוקה להם.

ועכשיו, עכשיו הנקמה.

זה מתחיל בזה שהמסך שלי נהרס [אני תמיד אעדיף להגיד 'נהרס' מאשר 'אני הרסתי' כי זה נשמע יותר נחמד] וממשיך בזה שזו כבר הפעם השלישית שאני כותבת את הפוסט הזה ואז נתקע המחשב ועל כן לכבות הכל, להכנס לאינטרנט שוב ולעשות הכל מחדש.

לא נחמד, לאלא. בהחלט לא.

מי ייתן שהפעם זה יעבוד ולא אצטרך לעשות הכל מחדש.

למי שלא שם לב, יש פה עיצוב חדש ססגוני ומדהים ביופיו.

רוני, תודה רבה רבה (:

גם שיניתי קצת את הרשימות כי רציתי שינוי והנה לי, שינוי.

וכרגיל - אין לי על מה לעדכן. והפעם בכלל אין לי מה לעדכן, כי אני זוכרת שהיה פוסט או אפילו שניים שבהם התלוננתי שאין לי על מה לעדכן ואם אעשה זאת שוב זה ייראה מיותר מדי. *בכימר*

הא, נזכרתי! היום באופן רשמי נגמרו המבחנים לשבוע הזה וזה נחמד למדי בהתחשב בעובדה שהיו לנו שלושה מבחנים. [יום כן, יום לא. או בשביל נטלי - יום למה לא.]

האמת אני לא מבינה למה אני שמחה כ"כ. הלא אני יודעת שיהיו לי עוד הרבה שבועות כאלה ואפילו עמוסים יותר, אז השמחה הזאת היא כלום לעומת הבכי הגדול שיבוא בקרוב.

מיכל.

בקרוב יהיו פה פוסטים לעניין, והפעם זה מובטח. [כן, בטח]