לא שהתבלבלתי רק פחדתי מעט...
היייי בפעם הראשונה. זה קצת מפחיד. לכתוב, לספר על עצמך, אנשים שאתה לאו דווקא מכיר יקראו את זה ויכירו אותך הרבה יותר ממה שאמא שלך מכירה אותך. אז ככה: אני מעיין, אני בת 16 וקצת, קרית גתית לא (כל כך) פרחה ולא מכירה את נינט... לומדת בשלאון (ווואו בטח זה אומר לכם המוןןן =] ) עולה ליא' בת להורים גרושים, אחות אחת משניהם-זוהר, ואלעד, אח מאבא שלי ומסיגל, אשתו החדשה-ישנה. יש לי פטיש (fetish) מטורף לפו הדוב, יש לי תמונה דיי גדולה שלו בחדר, שניי תחתונים שלו,חיתול שלו ושל טיגר שגנבתי לאחי הפיצפון, מדבקות גדולות שלו כשהוא היה קטן, תיק ים שלו, תמונה שלו מנייר סול וזהו (בינתיים...) ואם זה לא מספיק אז אני גם מאוהבת בעברי לידר. אני מפחדת מחושך, לא מעשנת, עד עכשיו שתיתי פעם אחת כל חיי, אוהבת לישון, שונאת להתעורר (וגם את אמא שלי), יושבת ראש מועצת נוער עירונית, נגעלת בטירוף מתולעים מכל סוג שהוא, חסרת פלאפון נורמאלי, יש לי את השיער הכי כפוי טובה בעולם, מאמינה באלוהים, לא דתיה, מעדיפה לא להגדיר(...), אין לי קול במחשב, אין לי mp, המקרים היחידים שיוצא לי לשמוע מוזיקה הם בנקיונות של שישי, בתחום נוער ובפאנטונים או רינגטונים של אנשים, לא יכולה בלי מוזיקה מה שהופך אותי לממש אומללה... אני במועצת נוער מחוזית (מחוז דרום), מאוהבת שם במישהו, בוכה הרבה, לא נפגעת כל כך בקלות, לא יכולה בלי חברים וחברות, כשאני בחברה נחמדה אני דיי שמחה, ישיבה מול המחשב מכניסה אותי למצב של דיכי, אוהבת לשיר, למרות שזה לא ממש הכישרון שלי... היה לי חבר עד לפניי קצת פחות משבוע, נפרדתי ממנו ממש לא בגלל שאני כבר לא אוהבת אותו, הוא מבאר שבע, לומד בפנמיה, כמעט ולא יוצא לנו לדבר, הוא מעצבן, חמוד, מגעיל, חמוד, מאמי, כוסון ועווווווווודד... טוב זה הכל עליי, זתומרת חוץ מצבע התחתונים שאני לובשת ומכמות הנזלת שיוצאת לי בקינוח=].
בייייייייי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: