אז כבר בשבוע שעבר תכננו אני ובוצ (שזה אחד השמות שלו) שיום שישי מוקדש לנו כזוג. כמובן שלא התאפקנו וגם נפגשנו יום חמישי. חייבים לעבוד על הקטע הזה. בקיצור החלטתי שאנחנו צריכים לצאת למקום מקורי ומגניב ולא שוב בית-קפה-מסעדה-סרט. ואז אמרתי יום שישי, יום טוב לסטנד אפ לשחרור לחצי כל השבוע. פתחתי את הנט, בעצם הוא תמיד פתוח. והתחלתי לחפש לנו מופע סטנד אפ נורמלי. אז היו כל מיני אפשרויות כמו מה קשור (קצת נמאסו), רודי סעדה בקאמל קומדי בר (הבחור שלי מתעב את המקום), שחר חסון (ב24:45, לא מצאו שעה יותר נורמלית?), לא מצאתי משהו נורמלי בקיצור, אח"כ אמרתי אולי נלך על משהו תרבותי, נהיה קצת תרבותיים עלק, העליתי את כל המופעים התרבותיים ליום שישי ה10.8 שקלתי אפילו שנלך להופעת מחול בסוזאן דלל (אני חושבת שהוא היה משאיר אותי שם והולך למסיבת טראנס, אני והרעיונות שלי) אח"כ מצאתי את "בחונטוס" הופעה של מיומנה עם דיויד ברוזה התקשרתי כי זה נשמע לי אחלה אף פעם לא ראיתי את מיומנה. עונה לי בחורה ויורה לי מחירים: 149 לאדם!!! 129 ש"ח לסטודט/חייל!!!! 99 לבעלי ישראכארט+ כוכבים או משהו! זה נשמע לי ממש מוגזם. התיעצתי איתו והוא אמר יקר ובצדק! כאילו שנינו סטודנטים אז כנראה ש: אין כסף= אין תרבות! ואולי זה לא כזה תרבות להרעיש עם מערוכים על סירים ופחים.
הבנתי שכדאי שנחזור למקור כי תרבות מתחת ל100 שקל לא נקבל. ואז נתקלתי במופע של רשף לוי 10.8 22:30 בול מתאים לנו!
הזמנתי כרטיסים לשורה שניה והסתכנתי בזה שהוא ישאל אם יש פה פולנים בשורות הראשונות.
הצעתי לבוצ לבוא אלינו לארוחת שישי מה שלא קרה מאז שחזרנו, הוא התלבט ובסוף הוא הסכים, עבר בשלום מה סה"כ ההורים שלי סבבה ואבא שלי מבשל מצוין.
הגענו לz.o.a בית זיוני אמריקה. התישבנו בחוץ וחיכינו שיפתחו את האולם. בינתיים הסתכלנו על הסובבים. נעמדה מולי בחורה חזה בינוני ומחשוף קטלני. בהיתי בה. ועוד לפני שהבחור בכלל שם לב כבר רצו לי מחשבות קנאה בראש על זה שהוא בטח בוהה במחשוף שלה ובטח מפנטז את הראש שלו בין השדיים שלה, מה יהיה איתנו הנשים(או שזו רק אני)? כאילו שתבינו שלי יש חזה ענק חלומו-של-כל-גבר אין לי בשיט במה לקנא או לפחד שיעדיף חזה אחר. כי בבית יש לו את הכי טוב כמו שהוא אומר. אבל לא יעזור אם אני אראה בחורה עם מחשוף ויהיה לה חזה הכי קטן שגם מידה A תהיה גדולה עליה ישר אני אשאל אותו "על מה אתה מסתכל?". לא סתם אמרו אישה לאישה זאב.
טוב פתחו את האולם נכנסו ומה גילינו? שאנחנו לא יושבים שורה שניה באמצע אלא בצד וכשהזמנתי כרטיסים הוא בפירוש אמר שורה שניה באמצע. מה שבסוף התברר כמזל כי כל ההופעה רשף לוי ניג'ס לשורה שניה באמצע כי הם היו חמולה של 8 איש שבאו לראות סטנד אפ. אבל בתור ישראלי הוגן, אתה חייב להתלונן אז שעה אני ובוצ דיסקסנו איך נתקשר לקסטל ונתלונן עליהם איזה חוצפה שהם עבדו עלינו!
רשף נכנס עם חליפה כאילו עכשיו אמצע דצמבר ולא אוגוסט בהתחלה הוא רק העלה גיחוך, ואז אחרי השתפשפות קלה, שעה וחצי לא הפסקתי להתפוצץ מצחוק. הוא פשוט מצחיק, נכון הוא לפעמים שואל את הקהל יותר מידי שאלות ולוקח מהתשובות שלהם נושאים אבל הוא לא יורד על הקהל בצורה מגעילה כמו רוב הסטנדאפיסטים בארץ הוא גם לא וולגרי בצורה מוגזמת. בקיצור מצחיק..... הוא צריך קצת לעבוד על החומרים שלו ולא להתבסס על הקהל אבל העובדה שבמשך שעה וחצי פשוט צחקתי עושה את שלה!
אח"כ ישבנו בבית קפה והשתלטנו (בעיקר אני) על 3 כדורי גלידה עם קצפת הבית! יאמי. אבל אל תגלו לדיאטנית שלי. אני חייבת לעבוד על עצמי בקטע הזה.... לאן נעלמו הימים שאהבתי לאכול סלט במסעדות? ולמה עכשיו זה הפך לפסטות וקינוחים עתירי קלוריות. אני יכולה להאשים את הלימודים והמבחנים וחוסר המסגרת. אבל הכל תלוי בי קדימה שלטי על עצמך (את בנאדם מבוגר?) אני צריכה לחזור לדיאטת הלחם המושלמת שלי. ירדתי בה כל כך יפה ולא הרעבתי את עצמי.
כמובן שסיימנו את הערב אצלי בבית הייתי גמורה מעייפות אז נתתי לו לעשות את רוב העבודה, הרגשה עילאית, גמרנו שנינו פעמיים (הוא הבטיח שהוא יפצה אותי ובהחלט קיים את הבטחתו) למחרת בבוקר הוא מיהר לומר שהוא הולך כי לשנינו יש מבחנים ללמוד אליהם כל כך לא רציתי שילך... אז כמובן פיתיתי אותו להישאר והיה סקס נהדר, התשתי אותו לגמרי. כל כך טוב לי איתו. שזה ימשיך ככה לנצח, אוהבת אותך בוצ!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בוצית