האהבה רומסת הכל.

היי כולם(: ערב טוב וחג שמח.

אממ, היה לי פעם בלוג סיפורים ואחרי שהסיפור נגמר סגרתי אותו.

החלטתי לפתוח חדש ולא להגיד מי אני.

אז פשוט תקראו לי איכשהו, רק שם נורמלי אם אפשר.

ברשימות כתוב לכם על מה יהיה הסיפור.

אני כותבת אותו בזה הרגע, יש לי רק רעיון בראש לא סיפור מורכב.

אז אני מקווה שילך טוב, שתהנו, שתגיבו ושתכנסו לקרוא עוד פרקים.

שלום לכולם, קוראים לי שיר ואני בכיתה י' בת 16.

אממ אני לא ממש יודעת מה לספר על עצמי.

אני פשוטה רגילה שרק מחכה שמשהו לא נורמלי יפתיע אותה.

אני אוהבת הפתעות ואני אוהבת ריגושים חדשים בחיים.

יש לי שיער שחור עד הכתפיים גלי כזה, לא חלק לא מתולתל.

עיניים ירוקות ו1.69

אז בואו פשוט נתחיל בסיפור.

"היי מותק, בוקר טוב" נישקתי את לין.

"היי בובה, בוקר טוב גם לך" ענתה לי בחזרה.

"את יודעת מה קורה היום בבית ספר?" שאלתי אותה כולי מתרגשת לקפוץ.

*שתינו אומרות ביחד וצועקות*

"מחליפים את עמית!"

עמית זה המורה להיסטוריה ושתינו שונאות אותו מאוד.

בגלל שכל הכיתה לא חיבבה אותו ואנחנו כל הזמן עשינו לו צורות מחליפים אותו במורה אחר.

אז הלכנו לכיתה לראות את המורה החדש.

נורית הרכזת נכנסה,

"נוו יאללה איפה המורה החדש?" עומר שאל.

עומר הוא הערס של השכבה, אבל הוא חתיך חחח

"הינה אני זה בסדר, בוקר טוב לכולם" המורה נכנס

"קוראים לי רועי וכן אני יודע, אני צעיר וזה מוזר שאני מורה אבל סיפור ארוך לא נכנס לזה"

אני ולין מסתכלות אחת על השניה ופשוט לא מאמינות.

ממשיכות להסתכל אחת על השניה ומתאפקות לא לצרוח.

"אאאאאאווומייגאד, המורה הזה חתיך!" אמרתי בלחש

"ווואוו מאוד חתיך, תגיד רועי בן כמה אתה?" היא שואלת אותו

"אממ, איך קוראים לך?" שאל את לין.

"לין"

"לין, אני בן 26" ענה לה

"אוקי יכול להיות בינינו רומן מסתורי כזה לא?" לין אמרה ומתלהבת.

"לין תרגעי, הוא המורה שלך! את לא מתחילה איתו ברור?" אמרתי לה רצינית

"טוב טוב בסדר, אבל מותר להסתכל עליו?"

"ברור!! חייב." אמרתי ושתינו המשכנו והסתכל עליו.

"טוב ברשותכם אני יקח שלוק מהקפה שלי פשוט אני חייב קפה ולא הספקתי לשתות"

"כן בכיף, יש מצב שאתה עושה את זה בלי חולצה" לין אומרת לי וצוחקת

ואופס, כנראה שמה שלין אומרת קורה.

נשפך לו קפה על החולצה והוא הצטרץ להוריד את החולצה ולהשאר עם גופיה מתחת.

עכשיו כבר אי היה אפשר לסבול את היופי הזה.

הבנאדם מלא שרירים מטורפים ופשוט רציתי לקפוץ עליו.

אחרי שהשיעור נגמר הוא ביקש שאני יבוא אליו אחרי השיעור.

יכול להיות שבגלל השם משפחה שלי. לא יודעת.

"כן רועי, רצית משהו?" שאלתי אחרי שאף אחד לא נשאר בכיתה.

"אממ כן את האמת שרציתי לשאול אותך, לאח שלך קוראים נדב במקרה?" התעניין

"חח כן, אתה מכיר אותו?" תיארתי לעצמי שבגלל זה הוא פנה אלי.

"כן את האמת שכן, היינו ביחד בצבא. תמסרי לו דש מימני" חייך

איזה חיוך שאלוהים יעזור לי.

"כן ברור בשבילך הכל" חייכתי מבסוטה מהחיים.

"מה?"

"מה.. לא כלום. אמממ אני ימסור לו ביי!" רצתי משם.

פאדיחות.

זהו, איך?