"שנינו יחד, תחת מטריה אחת.... החיים יפים"
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
Take a chance, And breakaway
טוב אז הקורס נגמר בשעה טובה.
סוףסוף אני לא אשמע יותר את המשפטים
"כן המפקדת"
"הקשב המפקדת"
"תגדיל\י ראש"
"קרתה תקלה- היא לא באשמתכם, ואנחנו נטפל בזה..\היא באשמתכם, ואתם תשלמו על זה."
מה אני אגיד? הכרתי שם כמה בנות מתוקות, שאני אתגעגע אליהן ויהיה לי קצת קשה לפתוח עכשיו בעוד חיי שותפות עם בנות חדשות שאני לא מכירה ולא רגילה אליהן.
זה לא קל כל הטרטור הזה.
הקורס נגמר בטעם פחות טוב.
היום של ההקצאות יהיה יום שאני תמיד אעדיף לשכוח כי הכי הרגשתי בצד ושלא רואים אותי.
זה לא משנה המקום, תמיד אמרתי את זה. משנה אתה אתה ואתה בלבד.
ותמיד אמרתי שכל מקום שאני אגיע אליו, גם אם לא בחרתי אותו, אז זה הגורל שלי להיות בו. ושמישהו או משהו כיוון אותי אליו מלמעלה, כי שם יהיה לי הכי טוב שבעולם.
זה תמיד היה לי בראש, שהחלטות אנוש הן רק ההקדמה להחלטות האמיתיות שמתקבלות למעלה. וזה לא בא מתוך אמונה באלוהים או משהו כזה, אלא במן גורם מכוון כזה. שכל דבר רע כביכול שקרה לי בחיים וכל דבר שבכיתי עליו המון בסופו של דבר כיוון אותי למשהו נשגב יותר ועילאי. משהו טוב.
אז האמנתי בזה..אני עדיין מאמינה בזה נורא.
אבל בלי שום קשר לזה,ההרגשה שקיבלתי מהמפקדים ובכלל ביום האחרון של הקורס היא ההרגשה הכי מגעילה שיש. ואיכשהו הרגשתי כמו מישהי אחרת, אולי אחת שלא בהכרח מגיע לה. איכשהו נמחקו לי כל הזכרונות של החודשיים וחצי האחרונים והתחלתי להרגיש ריקה ומיותרת בסצינה הזאת.
מה שבטוח זה שמחר כשאני אלך לקבל את ההצבה הסופית שלי, אני אלך עם הראש מורם.
כי לא קיבלתי את מה שרציתי לעומת בנות אחרות אבל הגיע לי לא פחות אם לא הרבה יותר מכל אחת ואחת שהייתה שם.
ואני אומרת את זה ככה, פשוט ופתוח, בלי רגשות של קנאה או טינה. ממש לא.
אני רק מקווה שאני אקבל משהו טוב מחר, אני יודעת את זה איפהשהוא אבל בכל זאת מדחיקה כי אני לא רוצה להתאכזב שוב.
בסך הכל היה לי שבוע מצוין.
התחיל בפגישה שכל כך חיכיתי לה והייתה לי מדהימה וכיפית ושחרור של כל החצי שנה המיותרת הזו (: (חמודה, רק את יכולה לגרום לי לשבור שמירה ביומולדת שלך ולהתכתב איתך בשושו:))
המשיך בבייבי שלי, שחזר מהצבא לחופשה ארוכה מהמתוכנן ועשה לי הכי כייף והכי בבית שיש...
אה וכמובן שיש את כל הקניות שעשיתי בסופשבוע הזה.
יום חמישי עם אמא, יום שישי בבקר עם אביב וביום ראשון עם אחותי :)
בסך הכל כמעט 2,000 שקל שירדו להם לטימיון. ככה זה, מסתבר שגם אני בחורה טיפוסית וגם אני צריכה ערימה של בגדים גופיות תחתונים ונעליים כדי לנחם אותי ממצברוח רע...
היה כייף, מן הפוגה כזאתי מהצבא (מישהו אמר מזל-שיש-את-שבועות ולא קיבל?:))
אבל מחר חוזרים למציאות.
שיהיה לי בהצלחה, אני אזדקק לה.
ולכולכם, חג שמח והמשך שבוע חביב שיהיה לכם!
| |
| כינוי:
NeverAgain בת: 36 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
