°•°•»בעיניים עצומות.»•°•°

פרק חמישי לסידרה.

להיזכר בפרק הקודם......

דיברנו ככה חצי שעה, 45 דקות,

ואז הוא אמר משהו מצחיק על אמא שלו,

שהיא עשתה לו פאדיחה שנה שעברה,

וזה ממש הצחיק אותי, התחלתי לצחוק,

ולא יכולתי להפסיק.

ואז הוא צחק, ואחרי כמה דקות שנינו הפסקנו לצחוק,

הבטנו אחד בשני,

ו.....................................

~

ואז הוא שוב התחיל להתקרב.

היו לי דקירות בלב, הגוף שלי הצטמרר.

חשבתי, זה באמת הולך לקרות?

פשוט הבטתי בו, בעוד הוא מתקרב.

ואז הוא הניח את השפתיים שלו על שלי,

והתחלנו להתנשק.

התנשקנו בערך חצי שעה.

זה היה מדהים. סוף סוף הרגשתי שזה אמיתי,

שאלוהים העניק לי משהו טוב,

וקיוויתי והתפלתתי שלא יצוץ שום דבר שיכול להרוס את זה.

ואחרי שעברו 40 דקות שהתנשקנו,

הפסקנו להתנשק, היינו קרובים אחד לשני,

ופשוט חייכנו וצחקנו בלחש, והנחתי את המצח שלי על שלו.

ואז חיבקתי אותו. והוא חיבק אותי חזרה.

"דין.. אתה כ"כ חשוב לי.

זה היה הרגע הכי מדהים בחיים שלי.."

"כן.. ואת מאמינה שרק הכרנו?"

"זה משנו משהו?

זה משנה שרק הכרנו?..

או שבשבילך זה חסר חשיבות?"

"זה לא חסר חשיבות.

זה עדיין פרט שצריך לזכור..

מה ציפית? שנהפוך אחרי זה להיות חברים?..

כי רק הכרנו. זה לא ממש הגיוני.."

"אז.. זה כן בעל חשיבות בשבילך שרק הכרנו."

"כן.... יש בזה משהו רע?"

"אז רגע. שאני יבין.

ניצלת אותי? בשבילך זה היה רק סטוץ'?!

לא כי אם כן, אתה בטח מנשק הרבה בנות ביומיים.."

"מה? מה? ואו בתאל.. את קצת נסחפת.."

"מה מה?! אני לא נסחפתי! וגם אם כן,

זה אתה שגרמת לי להיסחף.

תראה דין, אתה ילד מקסים.

אתה חתיך, ואתה חמוד, ואתה מושלם..

אבל אני לא בנויה על סטוצ'ים.

אצלי אם זה אמיתי זה אמיתי.

ואם זה לא אז זה ניתוק קשר.

להתראות דין.. תודה על הסטוץ' הנהדר."

אמרתי, קמתי מהספסל, שיחררתי את עצמי מהידיים שלו,

לקחתי את הפלאפון שלי והלכתי במהירות.

הוא לא בא אחריי, הוא רק קרא בשמי.

הגעתי הביתה, ופשוט שכבתי במיטה.

וחשבתי על כל מה שהיה.

על השיחה שלנו, על הפתק, על הנשיקה,

על המשפטים, הצחוקים, המילים.

ופשוט נרדמתי. היה כבר מאוחר..

יום למחרת.

התעוררתי, נכנסתי למקלחת,

יצאתי, לבשתי חצאית מיני מג'ינס,

וחולצה צמודה בצבע תכלת.

ונעלי עקב קטנים בצבע לבן,

התאפרתי, עשיתי קוקו גבוה בשיער,

לקחתי את התיק ביצפר שלי והלכתי ברגל.

הגעתי לכיתה, השיעור הראשון התחיל.

הגיעה ההפסקה, אמרתי לכולם שלום.

וראיתי את דין מביט אליי כל השיעור.

יצאתי מהכיתה לשירותים, וכשחזרתי לכיתה,

דין בא לדבר איתי כשהייתי בפתח הדלת.

ניסיתי לחמוק ממנו.

"תעזוב אותי, נער סטוצ'ים."

אמרתי לו, והתחלתי ללכת לכיוון המקום שלי,

ואז הוא תפס לי את היד.

"בתאל! זה לא היה סטוץ'..

אני פשוט לא ידעתי מה להגיד..

את לא סתם עוד ילדה בשבילי.

את מיוחדת.. ולא.. זה לא משנה לי שרק הכרנו.

חשבתי על זה, ואת צודקת.

זה חסר חשיבות, זה לא משנה.

זה לא היה סטוץ', אני לא נער סטוצ'ים.

מה שהיה אני אף פעם לא אשכח.

אני לא ניצלתי אותך, אני עשיתי את זה כי רציתי,

כי זה מה שהלב שלי אמר לי לעשות.

ואת ילדה מהממת.. ואף אחד לא ראוי לנצל אותך.

אני.. אוהב אותך בתאל.

זה לא היה סטוץ'.. זה היה חשוב לי מה שהיה."

הוא אמר, ואני סובבתי את ראשי אליו,

הבטתי בו, בעוד הוא מחזיק את ידי ועומד עמידה ישרה,

ושפתיו נעולות. וכל הכיתה מסתכלים עלינו,

ולא מבינים מה היה, איך היה, מתי היה.

"אז.. זה לא היה סטוץ' בשבילך?.."

"לא.. זה לא היה סטוץ'. זה היה אמיתי.

אני לא רוצה שתנתקי איתי את הקשר,

את חשובה לי. זה היה אמיתי בדיוק כמו שאמרת.."

"אבל אתה לא באמת אוהב אותי.

אתה סתם אומר את זה כדי שאני יסלח לך.."

הוא התקרב אליי, נעמד מולי,

הסתכלתי אליו, הוא היה יותר גבוה ממני.

הבטתי בעיניו, הוא הסתכל אל עיני.

"אני לא אומר דברים כאלה בסתם.."

הוא אמר, והיד שלי עוד הייתה בידו, והוא המשיך להסתכל אליי.

"תוכיח."

אמרתי לו את זה בנחישות, חשבתי שהוא ייתקע,

שהוא לא יידע מה לעשות.

אבל שניה אחרי שאמרתי את זה,

הוא נישק אותי במהירות,

ואני זרמתי. נשיקה של בערך חמש דקות, 6 דקות.

הוא חיבק אותי, והמשיך לנשק.

כל הכיתה התחילו להתלהב.

שמעתי את כולם צוחקים, את הקולות שלהם.

ועוד ילדים נכנסו לכיתה והביטו בנו.

ראיתי שגם בר, עומרי, עידו ושירי הסתכלו עלינו.

אחרי 6 דקות, הוא עצר. וחייך אליי.

"הוכחתי?"

"אהא!!!!"

היה צלצול, הוא חייך אליי, עזב את ידי,

והלך למקום שלו.

אני נשארתי עומדת באמצע הכיתה, מופתעת.

וכל החברות באו אליי, ואמרו שאנחנו חמודים.

שזה היה מדהים. וצחקו.

"הוווווווווווווווווו" זה כל מה שהיה להן לומר.

עברו עוד שעתיים, והייתה הפסקה.

אני ודין דיברנו בצד.

"בתאלי. את רוצה להיות חברה שלי?"

"חח אתה מציע לי חברות..?"

"ברור. זה הצעד השני שלי בהוכחות."

"אוקיי. אז אני מסכימה"

אמרתי וחייכתי, ואז שוב התנשקנו.

ההפסקה נגמרה, עברו שעתיים,

סוף היום, אמרתי לדין להתראות בנשיקה,

והלכתי עם שירן וסיון לכיוון המדרגות,

לרדת למטה ולהתחיל ללכת לכיוון השער,

ברגע שהנחתי רגל אחת על המדרגה הראשונה,

שתי ידיים נחתו על גבי בחוזקה,

ודחפו אותי קדימה בחוזקה.

התגלגלתי במדרגות במהירות, בסיבובים,

על הראש, הידיים, הגב, הרגליים,

עד שנחתתי על הריצפה בחוזקה,

וכל גופי כאב.

ו....................................