הי..
אז זהו.. היום כבר יום שישי... והספירה לאחור (שהתחילה כבר מזמן) עוד שניה מגיעה לסופה...
התיק מוכן- וזה אומר שדיי השלמתי עם העובדה שאני מתגייסת... זו עובדה שאני בחרתי בה..
הרי יכולתי לעשות כל דבר אחר...תפקיד קרוב לבית, להיות איזה פקידה על יומיות, שרות לאומי, לא זה ולא זה..., להמשיך ללמוד... אבל לא...
בחרתי בללכת ולתת מעצמי שנתיים למען המדינה.. למען העצמאות שלי ולמען ההתבגרות האישית והצמיחה שלי..
כששאלו אותי במידה ואני אקבל את התפקיד.. אם תיהיה לי בעיה לשרת רחוק מהבית, אם אני יכולה לעמוד בקורס ובתנאים האלו ואני בלי היסוס אמרתי שלא תיהיה שום בעיה.. אז אין מה לחזור אחורה או להתחרט...
קיבלתי מה שרציתי ואני שמחה
והפעם זו לא תיהיה כמו כל הפעמים, הפעם אני לא אברח, הפעם אני לא אחזור עם הזנב בין הרגליים
הפעם אני אשאר ואתמודד...
וכולם יהיו גאים בי בעיקר המישהי הזו שיושבת כאן ליד המחשב ושאני נאלצת להתמודד איתה ליד המראה... (אני)
אני חייבת את זה לעצמי....
וכולם צודקים...
אני יעבור את זה כמו גדולה.. והכי חשוב... אני אצא גדולהה!!!!!
הכי טוב לי עכשיו לדעת שאני הולכת בראש מורם ועם הרגשה טובה מבפנים ולא כמו בשבוע שעבר עם חרדה ולחצים ופחד ואכזבה ודיכאון...
מה שבטוח דיכאון לא יהיה... יהיו געגועים, יהיה קשה אבל יהיה טוב... למה? כי אני יצליח ויעבור את זה
במיוחד שאני יודעת עכשיו שיש אנשים מאחורי!!!!
אז זהו.. זה כל מה שרציתי להגיד...
שאני מאושרת ושמחה ועם הראש למעלה...
אני הולכת בחיוך כי ככה הכי מתאים לי 
!!!!!!
טוב אני זזתי לדבר עם החיים היפים שלי ולאחל לו שבת שלום כי זה יום השישי הראשון מאז שאנחנו ביחד שאנחנו לא מתראים....
תושי שלי זו ההזדמנות וזה המקום להגיד לך כמה אני אוהבת אותך מלאך שלי...
אני יודעת שתמיד תיהיה שם בשבילי וזה מה שמחזיק אותי תמיד למעלה....
מטורפת עלייך אהבת חיי!!!
זה שלך ובשבילך!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: