נתחיל מזה שפתחתי ת'רגל.

איך?

מה עכשיו?

למה אני מפגרת?

כל התשובות בהמשך.

לפני שבועיים, יום חמישי, חגגנו יומולדת לשירה.

היה ממש נחמד... ים אוכל.. עייפות... צחוקים..

תמונה:

~לכל הנכים- אני נכה, אלונה נכה, פונדו שוקולד~
-

יום אחרי זה, שישי, יומולדת מלו בחוף הדקל.

היה מצחיק..

ובכל זאת, באיזשהו שלב פרשתי לאמפי

ששם היה עידן מסידס ואנשים.

צחקקנו לנו. היה נחמד.

תמונה מהיומולדת:

אנשים ומלו עם סוכריה.3>

-

שבוע אח"כ, חגגנו לירדן יומולדת!

היה כל כך אבל כל כך כיף!!!

הלוואי שהיו לי תמונות... יש, אבל לא אצלי. לא כרגע.

אולי כשיהיו, אני אעלה..

כל כך כיף.......

נסכם את זה:

5 בנות, צימר, ג'קוזי, אוכל, בלונים ומצלמה.. טוב++

-

ראשון שעבר, יצאנו בערב לחגוג את ראש-השנה.

היינו כמות אנשים מסויימת עם קיגלביץ' לימון.

הדבר הכי מגעיל שיש..אבל שתינו. כמובן.

לא אכלתי אז משני שוטים דיברתי שטויות+

קורה.  היה נחמד.

-

שני-שלישי, פתח תקווה/הרצליה. משפחה.

היה משעמם.

רק בדרך חזרה קלטתי שהייתי יכולה להישאר שם כבר כי..

-

בחמישי, היה סיור במוזיאון ת"א מהמגמה.

היה מיותר. היה מטומטם. היה מעייף. היה מצחיק....

באותו ערב, עשיתי ראיון למד"א, עברתי.

אני בקורס, צריך לעבור כדי להתקבל.
אבל, אני כבר לא בונה על מד"א בגלל התגובה שלי תחת לחץ

-

אתמול בלילה, בין שישי לשבת, נפצעתי.

היינו בטירה, היו זכוכיות, מסטולה+, רוקדת, נופלת.

פצע ס"מ עומק, פאניקה איך ההורים גייבו כי כמובן צריך

בי"ח.

הבנות הרגיעו אותי אז התחלתי לקחת הכל בצחוק.

תכלס לא הרגשתי כלום עד הפאקינג זריקת הרדמה. כאב!!

הרדימו לי ת'מקום, סגרו בסיכות (בפאקינג שדכןןן)

השאירו אותי עם חוב של 600 ש"ח ושלחו אותי משם.

שחר עזרה לי מאוד. תודה נשמה.

אלונה אני מתה עלייך... נלחצה כמו אני לא יודעת מה. רעדנו ביחד.

ומה שנשאר מכל זה, זה פשוט

סיפור שטותי

לילה הזוי

חברות טובות

וצלקת בשם "לואי"- על שם השיר low שרקדתי לצליליו.

שאני אשים תמונה גם פה?!

טוב.

רגל ימין. קצת מתחת לברך.

מי שציפה לפצע עצמו- לא היום.

אני לא יכולה להוריד את התחבושת עדיין.

דמיינו חתך עם קצת דם מסביב ו-2 סיכות עליו ו-3 פלסטרים.

  טוב אז זהו בעצם. 

הייתי בבית היום. מי שלא ידע, שאל ודאג וכפרה עליו.

יאללה פרשו. ותגיבו.3> bye PPL

תמונה משעשעת..++