סיפורו של קלרנץ
סיפור על חתול מרגע הלידה עד רגע המוות |
| 9/2007
פרק 23 : סיפורה של לבנה
"נולדתי במקום גדול עים הרבה כלבים וחתולים שנראים כמוני וגם ציפורים וכאלה" "רגע" עצר אותה קלרנץ "נולדת עים כלבים וציפורים!?" "כן כן" אמרה לבנה " בניי אדם מגדלים אותנו ואותם כתחליף לגורים שלהם כי אנחנו דורשים פחות טיפול . בקיצור נולדתי במקום הזה של בניי האדם ובערך בגיל 4 חודשים שנגמלתי מיניקה באו עוד בניי אדם ולקחו אותי משם, אני חושבת שבהסכמת בניי האדם שגידלו אותי עד עכשוו , הם לקכו אותי לביתם שהיה מאוד קרוב לבניינים הלבנים אבל לא אחד מהם וגידלו אותי , הם קראו לי לבנה כי ככה קוראים לצבע שלי באנושית " "איך את יודעת?" הפריע שוב קלרנץ" "עים מסתקלים עלייהם מספיק אפשר ללמוד פחות או יותר את השפה שלהם, אז הם נתנו לי את השם לבנה , יותר אהבתי אותו מהשם שאימי נתנה לי "קורלשה" והכול היה טוב ויפה, גדלתי לי על המרבצים של בניי האדם אכלתי אוכל שהם האכילו אותי בוא וחירבנתי באדמה שהם החניסו לבית שלהם בשבילי , לא היו חתולים אחרים שיפריעו לי בחיים והיתי מקבלת טיפול של גור ממש " לבנה נעצרה לשניה וקלרנץ המתין שהיא תמשיך את סיפורה "ואז?" שאל לבסוף "ואז הגיעו הבומים הגדולים" אמר לבנה בשקט . קלרנץ שמע על הבומים הגדולים הם היו שנה לפניי שנולד, השמיים השמיעו רעשים גדולים ודברים ענקיים ומתפוצצים נפלו מהם. "היתי אז בערך בגילך ובניי האדם פטעום שככו אותי, קנראה שבכול זות לא היתי להם לגמריי לגור כי כשנעלמו יום אחד לא לקחו אותי איתם, הם אפילו לא השאירו אותי בבית אלה ברכו שהיתי בחוץ , ישבתי יום או יומיים ליד הדלת, מחכה שהם יחזרו, אבל הם לא חזרו ואני הלכתי לפו, לחטט בזבל ולצוד, אני לא צדתי מעולם לפניי זה ואני עדיין לא טובה ממש בזה " עים חתולים היו בוכים לבנה היתה בוכה עכשוו. גשם התחיל לרדת והחתולה הפרסית המתופחת וחתול האשפתות המלוכלך נכנסו יחד תחת קופסת קרטון...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
