סיפורו של קלרנץ סיפור על חתול מרגע הלידה עד רגע המוות |
| 10/2007
פרק 28 : חבר מהעבר קלרנץ נימנם על המדרכה באחר הצוריים החמים הזה , אחר הצהריים הראשון של הקיץ כשלפתע שמה יללה של חתול מיוסר, יללה שמצד אחד הוא זיהא ומצד שני היא לא היתה שייכת לאף אחת מהנקבות בלהקה או לגורים , הוא קם והלך בעיקבות היללה "הצילו!" "הצילו" זעק החתול הבלתי מזוהא ועים זות מזהוא , כבר שעבר את הפינה של הביניין החל לראות נחל קטן של דם זורם באיטיות, "עזור לי.." לחש החתול , קלרנץ זיהא בקולו שהוא זכר , הוא הרים את מבטו מנחל הדם הקטן והחסיר פעימה. מולו שכב מדמם ורזה חתול קטן וחלש, החתול שאותו גירש ג'רנס בקלות שלא תאמן. "צינק!?" אמר קלרנץ "מה אתה עושה פו!?" , צינק הצנום לא ענה לו, הוא התעלף על המקום "לוליטה! ארתיקה! שרפול!" צעק קלרנץ "בואו הנה"... "את שמעת משהוא?" שאלה לוליטה את ארתיקה "אני חושבת שקלרנץ קורה לנו" אמרה, לוליטה עשתה פרצוף חמוץ היא היתה באמצה הנקה ולא רצתה לעזוב , "לכי את תקראי לי רק עים זה דחוף אוקיי?" "כן" ענתה ארתיקה, גם היא לא רצתה ללכת אבל היא ידעה שכבר במיילה קלרנץ עצבני עליה ואין צורך בלהרע יותר את מצבה אז היא הלכה ... "איפו שרפול ולוליטה?" שאל החתול האפור קטוע הזנב "לוליטה מניקה ושרפו..." היא לא סימה את דברייה כשראתה את החתול הממוטט "זה זכר!?" שאלה "מה הוא עושה פו?" "אני יסביר אחר כך הוא מהלהקה הקודמת שלי, בינתיים צריך לטפל בוא" "הוא יכול ללכת?" שאלה "לא תצתרכו לטפל בוא פו". ארתיקה הלכה לקרוא ללוליטה וזעמה על שהוא מקבל את הזכר הזר הזה אך את בניה לא "יש שם חתול פצוע וצריך לטפל בוא" אמרה ללוליטה "זכר?" הופטע החתולה השחורה "כן" השיבה ארתיקה "מישהוא מהלקה הקודמת שלו"... בדרך הם קראו גם ללבנה ושרפול שתיפלו בשתיי הגורות הנותרות וארבעתם הלחו לטפל בצינק , כשסימו לנקותו ועשות כול שעלה בידייהם לעשות בקשר לפצעוו השאירו אותו ואת קלרנץ לבד, "וובכן ידידי מה אתה אומר על הלהקה שלי?" שאל קלרנץ "מאוד נחמק פו באמת" השיב צינק "האים תשאיר אותי פו כזבר חלש?" "כן" ענה קלרנץ והפתיע לא רק את צינק אלה גם את עצמו כי תכנן להגיד לו שיקבל טיפול ויסתלק "כמובן שאשאיר אותך פו כזכר חלש אבל בשלוש תנאים : 1 אתה לא מתעסק עים הנקבות 2 אתה לא מסמן תריתוריה ", "ושלוש?" שאל צינק "3 אתה מספ לי על כול מה שעבר עלייך מאז שג'נרס גירש אותך" אמר קלרנץ וחייך...
| |
| |