סיפורו של קלרנץ
סיפור על חתול מרגע הלידה עד רגע המוות |
| 10/2007
פרק 34 : הגירוש הראשון של הסתוו
הסתוו הגיע והתחיל כבר להיות קר... "בקרוב עונת הגשמים תגיע" אמר סטנור לאחיוו "עלינו להתחיל לפעול "קלרנץ?" שאל דרטיל ,ביקש אישור שהראשון שיגורש יהיה קלרנץ "כן" ענה סטנור "בוא"...קלרנץ ישב על הפח הגדול ונהם על לינסר בנה של פוצקה כששתיי האחים הגיעו , לינסר הקטן נמלט על נפשו והותיר את קלרנץ לבדו מול השתיים, "באוואוו" פתח דרטיל בקריאות איום , קלרנץ לא התמעמעה , הוא זינק על החתול והפילו מהפח אל הריצפה, סטנור הביט בוא כדורש ממנו לעלות בחזרה ולהלחם לצידו וזה גם מה שקלרץ חשב שיעשה אבל דרטיל נטקף בפחד ונמלט מהמקום, סטנור החל לרוץ אחרו וקפץ מהפח , אבל קלרנץ זינק עלוו והוא נחבט בחוזקה על ריצפת הבטון הקשה, משם זה היה מרדף , שתייהם נוהמים וצורחים, לפעמים קלרנץ מובילולפעמים סטנור, סורטים אחד את השני ופוצעים גם פציעות קשות יותר, כול הנקבות והזכרים שכבר לא היו גורים הביטו בקטטה והיו בתוכים בניצחונו של סטנור כי קלרנץ כבר היה חולה בברור והפרשות נזלו מאפו על פרוותו כשניי נחלים קטנים. פטועם בעמהצ בקרב נשמעה מלמלה צעקה באנושית וחפץ חום עף כמטאור לכיוונם של קלרנץ וסטנור, זה פגע בשתייהם ושתייהם נפלו ונפגעו, הראשון לקום ולקבל את היתרון בקרב היה קלרנץ, הוא קם וזינק בצרחה על סטנור, ופטעום סטנור שינה את צורתו והרקע השתנה, "זה קינש לא סטנור!!" חשב קלרץ ברביב השניה שהיה באוויר "ואים אני נמצה פו אז אני כנראה גציונק" ואני נמצה בתריטוריה הישנה בסתוו לפניי שנה" , קינש הרים את כפתו לחבות בגציונק והחתול השחור לבן הענק נחת עלוו והחל לקרוע את ביטנו , סלש! סלש! סלש! ... קלרנץ התעורר במקום בוא החלה ההזיה , רק פוצקה היתה שם והתבוננה בוא, סטנור נעלם מהמקום "מה קרה?" שאל "סטנור הסתלק לאחר שקרעתה את ביטנו " "אני?" שאל קלרנץ , הוא בקושי זכר דבר מההזיה שעברה עלוו , הוא הביט בכפותוו הקידמיות וראה שציפורנוו מלאות בדם, "בדיוק כמו הקרב של גציונק וקינש, אבל אני היתי גציונק"... סטנור ברח כול עוד נפשו בוא מהתריתוריה והותיר את דרטיל לבדו נגד קלרנץ ועוד שמונה חתולים זכרים. לבד ...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
