סיפורו של קלרנץ

טל ואבא שלו יצאו בבוקר לכיוון תל אביב לבקר את סיגל, סבתו של טל ואימו של אבנר אביוו של טל. הם נכנסו למכונית הלבנה  והחלו לסוע בדרך הארוכה לתל אביב...

קלרנץ היה רעב בטרוף. הוא היה חלש כול כך וכמעט התלעף שוב  גם עינו הימנים כבר היתה סתומה כמעת לגמריי במוגלה וחוץ מהחריץ הקטן במוגלה הוא לא ראה כלום, ירוק, הוא חיפש את הצבע הירוק של פחיי הזבל, גבו היה מלה בזוהמה שנדבקה ויוצרה על הפצה הפתוח ...  אלה היו שעות אחר הצהריים כבר, הוא לא נתקל עדיין בשום פח נמוך מספיק כדיי שיוכל לטפס עלוו במצבו, בניי אדם חתולים כלבים ומכוניות הסתובבו ברחוב וכול הבוא סכנה בשביל החתולה החולה קטוע הזנב. חתול שעבר חיים ארויכם של כמעט שנתיים כבר רק כדיי להגיע למצב הזה. חולה ופצוע מחפש אוכל בפחיי זבל ללא יכולת לצוד או לברוח מסכנה. כלב החל לנבוך לכיוונו של קלרנץ והוא בתגובה החל ללכת במהירות הגדולה ביותר שיכל לכיוון השני שבמקרה היה כיוון הכביש, בן אדם תפס את הכלב ולא נתן לו לתפוס את קלרנץאז הוא הצליח להמלט, ואז, מעבר לכביש הוא ראה אותה, ערמת זבל, בגובה שהוא יכל להגיע אלוו עים הרבה מזון בתוכה . התמונה בשארית הראיה שנותרה לו בגלל המוגלה של המחלה היתה כזו: כביש אחרוו מדרכה ועלייה אנשים ומאחרויי המדרכה ערמת הזבל, הכול בתוך עיגול קטן שבוא עוד לא היתה מוגלה, הוא הלך הכי מהר שיכל לכיוון האוכל בידיעה שאים יזהר המכוניות יאטו את ריצתם המטורפת ויתנו לו לעבור כמו תמיד, חתול מבוגר, שכבר השלים את מעגל החיים , חווה הקמה של להקה וסילוק מנהיג, פגש חתולים משונים ומענינים ונתקל בסכנות משונות, אפילו היה אצל בניי אדם, הכול הוביל לרגע הזה שהוא התכונן לחצות את הכביש. הוא רץ על האספלת שהיה רטוב מעט מאתמול , ממקד את ראייתו על האוכל מהעבר השני של הכביש, כמעט מגיע למה שחיפש כולה יום, עוד שניה מגיע.... טרח!!! גלגל המכונית פגע בצלעותוו, מרסק את עברוו שרירוו ועצמותוו אל האספלת הרטוב, משפריץ דם לכול עבר ומורח את קיבתו הריקה לעיסה, מסמן את עקבות הרגליים של המכונית על הדיסה שהחלק האמצאי של גופו הפך להיות, דם נוזל מפיוו ומאפו יחד עים ההפרשות. המכונית המשיכה לסועה מותירה את קלרנץ מת על האספלט..."אבא!! דרסתה חתול!!" צעק טל "עים הינו מחכים לכול חתול שיעבור את הכביש לא הינו מגיעים בזמן לסבתה" ענה אבנר...