פשוט יותר מידי.

אתמול התפרצתי בבכי על המיטה שלי...

גם כי לא עברתי את המכינה

וגם אני לא אקבל את המצלמה שרציתי,

אני לא אעלה ל-4 יחידות,

ואולי גם לא למסלול הבין תחומי.

היום רבתי אם אבא שלי וגיליתי איזה חרא בנאדם הוא.

אחרי שאני חיה איתו כבר פאקינג 14 שנה אני מגלה אותו ואת העולם המכוער הזה.

ולדעת שכל האנשים זה חרא אחד גדול ואני מתוך החרא הזה.

הכל כלכך רע.

אם הייתי תלמידה מצטיינת כל זה לא היה קורה אני יודעת את זה.

~~~~~~~~~~~~~

היום אמא שלי חוזרת. לא בא לי לנסוע איתו בכלל לשדה תעופה. לא בא לי להיות שניה אחת עם אבא שלי.

כמה שהוא אנוכי ומגעיל.

הוא מקלל את הילדים שלו ואח"כ אנחנו לוקחים ממנו דוגמא...אני לא מאמינה שיש לי אבא כזה...

הוא לא מקלל קללות גסות כמו "בת זונה" או "כלבה" או דברים כאלה..הוא הולך על הקללות הפוגעות יותר.

כמו; מכוערת, טיפשה, שמנה, מפגרת, דיסלקטית, דפוקה, אידיוטית וכו'...

אני אוהבת שהבלוג הזה ריק ולדעת שאף אחד מקרובי לא באמת קורא פה.

אני יכולה לפרוק הכל...

ואז אני קוראת את זה לעצמי.

אני פורשת מהפסנתר.

שיילכו להזדיין כולם.