אור חשוך

א.פ.

נפגשנו אחרי תקופה מאוד ארוכה, לסתם פגישה

שזרמה להמשך לילה מלא סטלות והורמונים.

ישבנו במקום שלנו, של כולנו, כל החברים של פעם

אבל היינו רק שנינו... מדברים צוחקים נזכרים היה כיף..

ההרגשה התחילה להתערפל ואני לא הצלחתי כבר להשאר

בפוקוס , נישענתי עליך, הכל מסתובב ונעים..

נהיה קר, הגוף שלך חם ודורש קירבה הקור מכאיב לי

אני מתמקדת בתחושה בכדי להעלים אותה אבל היא מתחזקת

עם הרגשת הריחפון ואני לא מצליחה להרגיש שום דבר אחר,

הערפל עוטף אותי, והיד שלך על הצוואר שלי

מתחילה להחזיר אותי למציאות

אני מתנערת אבל עדיין לא מפוקסת, היד שלך מתחזקת סביבי,
סביב הצוואר שלי בתחושה חזקה ונעימה, קר לי עדיין אבל היד שלך חמה מעבירה בי תחושה אחרת יותר אמיתית.

אני לא חושבת הלאה, לא חושבת בכלל

רק מתמכרת לצמרמורות שעוברות בי מהקור והחום יחד.

אתה מחבק וההרגשה של "הג'ויינט" מלפני כן מתחזקת בי.

 מרגישה עכשיו יותר מוגנת יותר בטוחה, כבר לא מלחיצה אותי תחושת הערפל. אני נוגעת, לא נוגעת, חוששת מתגובות אבל כ"כ רוצה.

אתה ממשיך,קרוב אליי, עוצמת עיניים, יד על השפתיים,פנים,צוואר,

לכיוון החזה.. מזדקפת.. להיות קרובה לפנים שלך.. לכולך..

עדיין קר לי. שפתיים קרובות, נוגעות,נשיכה,לשון..

אוחז בי בשיער חזק.. עוצמתי. אני נוגעת בך, נלחצת לרגע,

לא רוצה שתבחין בזה. בלחץ. אני רוצה מימך עוד ואתה מדבר אליי ומטריף אותי.. אני רוצה לטעום אותך, לא רוצה להראות רע בעיניך אבל כ"כ רוצה אותך..שוב נירתעת שוב חוזרת.

נירגעת לכמה דקות והקור חודר לא נעים לי :-(

אתה חוזר, קרוב אליי.. נוגע בי,  בחזה, מלקק מוצץ מכאיב

אני נירטבת.. הפיטמות שלי מזדקרות בתוך הפה שלך..

המילים שלך רק גורמות לי לרצות עוד.. עוד מימך.

אני טועמת אותך ולא יכולה להפסיק לרצות..

אתה מרים לי את הראש, מושך את השיער,

מנשק, טועם את עצמך מהפה שלי, אני רוצה עוד מימנו אתה מרפה..

אני לא יודעת אם אני מספיק טובה בשבילך ברגעים אלה, אינך מגיב,

הייתי רוצה שתגיד משהו..

המגע שלך אומר מספיק עוד נשיקה, יד בחזה, מציצה חזקה בפיטמה,,, מכאיב אבל טוב.

אני יורדת לך עד שנוזל חם ממלא לי את הפה, הייתי רוצה אותו בתוכי..