אני לפעמים מצטערת, או יותר נכון מרגישה תחושת
פספוס עקב הריחוק שלי מכל דבר שגורם לי להרגיש
קצת יותר מידיי... וגורם לי להתגעגע או לחשוב.
כבר תקופה מאוד ארוכה שאני נמצאת בבריחה
מתמדת שטיפה מעייפת אותי וגורמת לי להשתגע קצת.
מה זה אומר בעצם להשתגע ?
אני מתחילה לאהוב מישהי, קצת יותר מהרגיל,
לאהוב.. לא רק בתור חברה, אני מפנטזת עליה, משתוקקת
לגעת בה, בבטן השטוחה והשחומה הזאת, ללטף את הפנים העדינות,
ולגרום לה להרגיש כמו שהיא בחיים לא הרגישה..
יש משפט שרוב הלסביות בדר"כ אומרות:"לא קיים דבר כזה שמישהי
לא אוהבת נשים, ברגע שמנסים הכל משתנה.."..
ואני מתחילה להאמין בכך כי עד עכשיו אפילו לא חשבתי על כך
אין ספק שגברים מטריפים אותי, אבל הגעתי למסקנה
שאם האישה הנכונה מגיעה.. הרבה דברים משתנים.
אני חושבת עליה המון, החברות בינינו היא מעל כל רגש הגיוני,
אבל היא לא יודעת שאני מתחילה להרגיש טיפה מעבר ללב,
גם הגוף שלי משתוקק אליה, בעדינות וברוגע...
אני לא מצליחה להתרגל לתחושות החדשות..