לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  קְטָנְטָנַה *

בת: 32

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2008

דף חדש ..




עומדת בכותונת לבנה וחדשה,

עומדת על קצות האצבעות

מנסה להגיע.

שולחת ידיים, מתאמצת בכל כוחה.

לבסוף היא מגיעה אל המדף

האחרון, שם נמצא מה שהיא

כלכך חפצה לו.

מורידה משם באיטיות ספר,

ספר גדול ועבה, ספר ישן.

הוא מאובק, והיא התעטשה לה

והעיפה בדרך את כל האבק מעליו.

התיישבה לה על המיטה, נאנחת.

פותחת את הספר הגדול, ועיניה

חולפות על תמונות, מכתבים,

גזרי עיתונות, קלטות, תאריכים.

לא מפספסת אף דף, בוחנת

טוב טוב כל תמונה, קוראת טוב טוב

כל מילה ומילה שיש במכתבים,

מקשיבה טוב טוב לקלטות.

ועכשיו, אחרי שסיימה את כל הספר

היא רואה שנשארו דפים ריקים.

היא מביאה צבעים עושה שער חדש,

לתקופה חדשה, לשנה חדשה

וחיוך עולה על פניה .

 

 

אז לא ממזמן נכנסתי לעריכה של הבלוג, וראיתי שהבלוג שלי קיים כבר

מהתאריך 15.9.2007 והבנתי שכבר עברה שנה, כלכך מהר (:

אז אומנם באיחור, אבל כמו שאומרים – עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

מזל טוב, והלוואי ואני ימשיך לכתוב בך עוד הרבה שנים.

האמת לא האמנתי שהבלוג הזה יחזיק שנה, אבל כן .. הצלחתי.

ועברתי שנה מלאה בעליות, ירידות, בכיות ואושר ואת רוב הדברים עברתי

כאן, איתכם ועם הבלוג, זאת הייתה שנה מדהימה, באמת .

שנה חלפה, שנה עברה והנה מגיעה לה השנה החדשה,

שנה שבה פותחים דף חדש ושמים מאחור את העבר.

אני רוצה לאחל לכולכם שנה מדהימה, שזאת תהא שנה מאתגרת,

מלאת חוויות, אושר, שמחה ואפילו קצת נפילות.

כי אם לא ניפול, איך נקום ? איך נדע איך להתמודד עם הדברים ?

שזאת תהא שנה קלה, אך גם קשה – כי ללא קושי החיים משעממים.

שזאת תהא שנה של הצלחה, בריאות ובעיקר ? הרבה אהבה .

שנה מדהימה שתהיה לנו :>

 

כשהיינו עוד ידידים - אני והוא, הוא עישן.

וכמו שציינתי כמה פוסטים שעברו, היינו הידידים הכי טובים ממש ממש.

הוא היה הילד שהכי חשוב לי בעולם, וכל דבר קטן שקשור אליו

עניין אותי. התחננתי בפניו, התפללתי, ביקשתי, עשיתי הכל שיפסיק

לעשן והוא אכן הפסיק.

הלכתי לחוג, יום חמישי וחברה שלי ניגשה אליי.

" איזה חבר סטלן יש לך "

אני צוחקת איתה, ולא מבינה על מה היא מדברת, אבל בכל זאת

מזיזה את ראשי בחיוב.

" כל הכיתה שלנו הלכה כזה לעשן " והיא באה להמשיך אבל קטעתי

אותה – " גם הוא עישן ? "

והיא הזיזה את ראשה בחיוב. באותו רגע רציתי פשוט לבכות אבל עצרתי

את עצמי, איך הוא שיקר לי ? איך הוא הסתיר את זה ממני ?

חזרתי הביתה מהחוג, ודיברתי איתו, שאלתי אותו אם זה נכון והוא אישר

את זה. אני מרגישה כלכך מאוכזבת, כלכך פגועה, שדווקא הוא מכל

האנשים בעולם פגע בי ואיכזב אותי, דווקא הוא.

" לירון ? "

' מה ? '

" אנלא יכול בלעדייך

אנלא יודע מה יקרה לי אם אנלא יהיה איתך

באלי למות לירון "

' לא יקרה לך שום דבר, תפסיק לדבר על המוות

כאילו זה עניין מצחיק, לא באלך שום דבר ! '

" אני אוהב אותך ואנלא רוצה שנפרד,

אני יעשה הכל שלא נפרד, הכל.

אני באמת מצטער על השטות הזאת שעשיתי

בכלל לא הייתי צריך את זה "

איך אני אוכל להסתכל לך בעיניים אחרי כל זה ? איך אני אוכל לסמוך עליך

שוב ? איך אוכל להאמין בך ?

איך אוכל להיפגש איתך שוב כמו פעם ולא להיזכר בשקר הזה ?

איך אוכל ....

ולחשוב שרק לפני שלושה ימים היינו 3 חודשים ביחד.

הדמעות יורדות,

רק תגידו לי איך לעצור אותן .

 

ליר הקטנה *

שנה טובה, ושבת שלום מדהימים שלי :>

נכתב על ידי קְטָנְטָנַה * , 4/10/2008 14:46  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקְטָנְטָנַה * אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קְטָנְטָנַה * ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)