לחייך בלי סיבה ,

לחבק אנשים שעוברים

באמצע הרחוב ,

לשלוח חיוכים ללא מילה .

לעמוד על צוק עם

נוף יפהפייה ,

לחייך אל השמיים, להרים

ידיים ולצעוק אל המרומים .

צעקה שתשחרר אותך

מכל הרגעים ,

שמחים, עצובים, מייאשים .

וליפול, ליפול אחורה

להסתכל על השמיים

ולהירגע, עשית את זה .

3 שבועות עברו מאז ,

3 שבועות של צחוק ,

3 שבועות של הנאה ,

3 שבועות של חיוכים וצחקוקים ,

3 שבועות של חיבוקים ,

3 שבועות של חששות ופחדים ,

3 שבועות שאלות ותשובות ,

3 שבועות של אהבה .

אתמול היינו 3 שבועות, יוצא לנו להיפגש הרבה וכיפ לי איתו .

אי אפשר להגיד שלא ,

הוא חזר, והמפגש שלנו אחרי שהוא חזר היה כל כך טוב ,

כל כך צפתי לראות אותו, כל כך רציתי לחבק אותו שוב, להריח

את ריח הבושם המשגע שיש לו .

הוא קנה לי שרשרת מדהימה בצורת לב, יש עליה כמה אבנים

וורודות, והיא כסופה, היא באמת יפהפייה .

" מה את אוהבת בי ? " הוא שואל, ומרגישים בקול שלו שהוא

חסר ביטחון, צמא לתשובה מספקת .

" את כולך, את העיניים האלה, את ההומור שלך,

פשוט את כולך " הוא קיבל את התשובה שלו .

" אני אוהב את החיוך שלך, ואיך שאת מחייכת חיוך ממזרי כזה ,

אני אוהב את העיניים החומות שלך, וכשאת עוצמת אותם ..

אני אוהב אותך הכי שבעולם " ואז נתתי לו את החיוך הממזרי שלי .

זה כיף, אי אפשר להגיד שלא, זה כיף להרגיש נאהבת ,

להרגיש מוגנת, להרגיש שיש מישהו מאחורייך .

הפרפרים, הריגושים, המבטים .

אבל אחרי כל הרגעים האלו, שמעלים חיוך, שעושים את הפרפרים ,

החששות עולות, מה יקרה עם זה ייגמר ? ואני כל כך לא רוצה שזה ייגמר ,

טוב לי מדיי מכדי להבין שהכל אמיתי .

ביצ'ית קטנה *

אהמ, מישהו יורד לאילת ? ^^

ויש כאן אנשים מדהימים, תודה לכם על התגובות

באמת :-)

ובמזוודה הזאת ,

הישנה הזאת שישבה

מאחורי מיטתי ,

שמרתי את כל זיכרונותיי ..

כל רגע שעברתי בחיי .

פתחתי אותה ,

תמונות, מכתבים, סרטים,

קלטות – דברים ישנים

מתקופות ישנות ..

תקופות עצובות, תקופות

שמחות ,

הגפרור ביד, רוצה להידלק

להתחיל התחלה חדשה ,

לשרוף הכול –

ולהתחיל מההתחלה .