לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Thought experiment

"What is most thought-provoking in these thought-provoking times, is that we are still not thinking"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2012

רגעים של שיכרות...


אני מתה לכתוב לה הודעה. "היי... אנחנו יכולות לדבר?"

אבל אם היא תגיד "לא"? או לא תגיב בכלל?


תמיד זה קורה לי. אני לא יודעת למה. אני פשוט לא מסוגלת להיות 'לא בסדר' עם מישהו. זה דפוק לגמרי. למה אני צריכה לדבר איתה? מה יש לי כבר להגיד לה? מה זה ייתן לי?

ראיתי אותה ברחוב היום. היא חלפה על פני בדיזינגוף. קצב הלב שלי האיץ ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה. הייתה לי תחושה שאראה אותה היום.

אני לא פונה אליה רק בגלל אגו. כי לא בא לי שהיא תגיד לי "לא". כי איך היא מעזה בכלל להגיד לי "לא"?! אחרי מה שעשתה, אחרי המעשה השפל ביותר שאפשר לעשות לאדם שאהבת.

ומה יגרום לי להרגיש טוב יותר?

לשמוע אותה מתנצלת. אומרת שהמעשה הבזוי הזה היה טעות חייה. שהיא באמת אהבה אותי וזה לא בגללי... כן, זה העניין. שתגיד שזה לא בגללי. שלא אני הייתי לא בסדר. שלא אני גרמתי לה להפסיק לאהוב אותי. שלא אני הייתי יותר מידי להתמודד איתו. שלא אני הייתי כבר לא סקסית מספיק, כבר לא מעניינת מספיק, כבר לא מרגשת מספיק, כבר לא טובה מספיק כדי להחזיק אותה. כדי שלא תחפש ריגושים במקום אחר.

שזו לא אשמתי.

כן, זה כל מה שאני צריכה. לדעת שזו לא אני.

ולמה אני צריכה את האישור הזה ממנה? למה אני לא יכולה לדעת לבד שזו לא אני? למה תמיד אני חייבת להיות כה חסרת ביטחון ולא לדעת מה אני באמת שווה? תמיד הספק הזה מכרסם בי. מה אם זה הכל בגללי? ואיך עושים שזה לא יקרה שוב?

זה פתטי. כל המצב הזה. אני צריכה אישור ממישהי שאת דעתה אני אפילו לא מעריכה. מישהי שיתכן ולא עברה בה מחשבה אחת עלי בחצי שנה האחרונה.

ואני? אני במקום אחר. בקשר אוהב יותר, הדדי יותר, מרתק יותר, אמיתי יותר, חיובי יותר מכל מה שהיה לי איתה,

ועדיין. אני לא מסוגלת להרפות. ברגעי שיכרות כאלה, אני שוב חוזרת לאותה נקודה.

ומה אם היא בכלל לא מצטערת? מה אם זה הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים? אז מה? הרי אני תמיד אומרת שהפרידה הזו היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אחרת לא הייתי פוגשת את אהובתי הנוכחית. אבל לא. אני תמיד חייבת שכולן יזכרו אותי כדבר הכי טוב שאי פעם קרה להן. מתת האל לנשים. פאקינג אגו מטומטם. שונאת אותו ברגעים כאלה.

אני רק רוצה לסלוח. לא לכעוס יותר.

אבל אני כן כועסת! כועסת שהיא השפילה אותי בצורה כזו! בגדה בי ושיקרה לי ונתנה לי להמשיך להסתחבק עם האחת שהיא בגדה איתה כאילו כלום לא קרה.

ברור לי, ולכולם, שניצחתי במשחק הזה. שיצאתי כשידי על העליונה, והיא זו שחשה את טעמה המר של ההשפלה בסופו של דבר. ובכל זאת, לא די בניצחון הזה.

אני לא רוצה יותר משחקי כוחות.

 

רוצה רק לכתוב לה הודעה. "היי... אנחנו יכולות לדבר?"

ושתענה "כן, ברור."

 

 

נכתב על ידי , 24/3/2012 03:26  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של CornFlake_Girl ב-17/7/2012 19:52
 



חפירות.


צלצולים באוזניים, אלכוהול בזרם הדם, ומשפט אחד שמהדהד בראש...

"אם המצב היה הפוך, היא הייתה עושה את אותה הקרבה בשבילך?"

ואיך אפשר לענות על זה בכלל? הרי המצב לא הפוך. והאם זה באמת משנה? ואם התשובה היא לא? האם זה אומר שאני לא צריכה לעשות את ההקרבה הזו בעצמי?

והאם זו באמת הקרבה כזו גדולה? כשבסופו של דבר בצידה השני עומד עתיד טוב יותר במדינה בה אזכה לאיכות חיים טובה פי עשרות מונים מכאן?

אני מנסה להסביר שאני רואה במעבר הזה הזדמנות להתחלה חדשה. ששם טוב יותר. אבל כל ההסברים האלו נשמעים כמו תירוצים. ואני לא רוצה לתרץ. מה אם שוב אני עושה טעות? מה אם שוב אני מוכנה לעשות הכל ולתת הכל מבלי להיות בטוחה שהצד השני היה עושה אותו דבר בשבילי, בשבילנו?

ומה האלטרנטיבה? לוותר על זה ולא לדעת לעולם מה היה יכול להיות? את זה אני לא מסוגלת לעשות. ולמה כולם מתעקשים לשאול אותי את כל השאלות הקשות אחרי שכבר הגעתי להחלטה? והאם הייתי משנה אותה אם התשובה לא הייתה מספיק טובה?

[לא.]

 

ושוב אני רואה אותה, כמו בכל מקום. ושוב מחכה שתגיד משהו, שתראה סימן לחרטה. ושוב – זה לא קורה. והחלומות ממשיכים לרדוף אותי, ואני תוהה אם גם אותה.

חברים אומרים לי שלא תמיד צריך את שני הצדדים כדי קבל קלוז'ר. ולפעמים צריך לעשות את זה לבד. אבל אני לא מצליחה. ומה יהיה גורלו של האגו המהולל שלי אם אני אהיה זו שפונה אליה, אחרי שהבהרתי בחדות כזו שלא תעז לפנות אלי יותר לעולם? והאם לא הגיע הזמן להפסיק כבר עם משחקי הכוחות האלו?

[כן.]

 

 

 

... ודווקא הייתה מסיבה אדירה.

 


 

 

נכתב על ידי , 3/3/2012 05:57  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של CornFlake_Girl ב-7/3/2012 23:38
 





Avatarכינוי: 

בת: 42




3,588
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , מתוסבכים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCornFlake_Girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על CornFlake_Girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)