נוער דעת אמת

האם כולם מסוגלים להאמין? האם יש אנשים, שלא משנה כמה ינסו, לא מסוגלים להאמין בעל טבעי, ולבסוף מוותרים? התשובה היא כן, ובתור דוגמא, הנה סיפורו של כומר נוצרי שחזר בשאלה:

השאלה:

בזמן ארוחת הערב לפני מספר חודשים, שאל אותי חבר: "אז היית פעם כומר?"

כן, אמרתי לו, לפני זמן רב.

"אבל עכשיו" הוא אמר, "אתה כמעט חילוני? איך זה קרה?"

לא כמעט חילוני, השבתי לו; אני לא מאמין באלוהים כלל.

ספקות והדחקות:

קשה לי לתפוס כעת את העובדה שבעבר באמת  האמנתי באלוהים.

יכול מאוד להיות, שאיפה שהוא בתוכי ידעתי שאיני יכול להיות כומר אלא  בעזרת תעתוע חסר רחמים. בהתחלה, הדחקתי את הספקות. אך האהבה המתמשכת שלי למדע החלה להעלות את אותן השאלות שניסיתי בכוח לדחוק. 

העולם, ידעתי, בן מיליארדי שנים. חפרתי עצמות דינוזאורים בעצמי ולמדתי גיאולוגיה.

למרות זאת, רבים מחברי הנוצרים התעקשו שהעולם בן 6000 שנה. ידעתי שזה לא נכון, אבל חשבתי שאת זה אפשר להבין כמטפורה. בנושא זה, ועוד בנושאים רבים אחרים אמרתי לעצמי שהתנ"ך הוא ספר על מורל ורוחניות, לא אמת מדעית.

זה עבד במשך כמה שנים. הבעיה הגדולה יותר החלה כשהתחלתי לקרוא על קוסמולוגיה. כשהבנתי כמה גדול היקום שלנו באמת... זה יצר אצלי... בעיה. לחשוב שמכול הפלנטות ביקום, כדור הארץ, ובתוכו בני האדם כל כך מיוחדים שהבן של אלוהים בכבודו ובעצמו היה צריך לבוא דווקא לכאן.  

גם התנ"ך בעצמו היה בעייתי. לאחר שעות של למידה ומחקר של התנ"ך ממקורות חיצוניים, למידה על ההיסטוריה שלו וגם תרגום  קטעים של הברית החדשה מיוונית, הבנתי את העיקרון שבלומר; "בלי סתירות".

העולם מלא בדתות; אותי לימדו לא להאמין באף אחת מהן חוץ מבנצרות. נלחמתי קשות בתחושה שנצרות דומה לכל האחרות.

חוסר אמון והבנה:

התפללתי, ודבר לא קרה. לא מדי פעם. במשך שנים התפללתי בלי שדבר קורה. זו פסיכולוגיה בסיסית שהתנהגות שלא מגובה בראיות בסופו של דבר נכחדת.

בחזרה בכנסיה, עזרתי בימי הניקיון  וגם הייתי בוועדת השלום והצדק מפני שזה היה הדבר היחידי שעוד האמנתי בו (רוצה שלום? עשה צדק).

תוויות:

"אַגְנוֹסְטִיצִיזְם" (ספקות בקיום של אל). בשבילי, זו הייתה תווית זיהוי מקובלת. שני בני הצעירים היו יותר כנים עם עצמם ואיתי. הם היו חילונים.

כמו החבר שלי בארוחת הערב, פחדתי מלהשתמש במילה "חילוני" בשל ההשלכות שעלולות להיווצר. למרות זאת, במידה רבה ושלא כמו הדת, הרגשתי מאוד בנוח שאין אלוהים. היקום נדמה היה יותר הגיוני בלי יוצר.

החזרה בשאלה:

הדבר שגרם לי להפוך לחילוני באופן סופי ומוחלט היה ספר מאת סי.אס. לוויס.

בספר היה כתוב הדבר הבא:

"האמן בזה (בנצרות), לא בגלל שזאת האמת, אלא בגלל סיבה כלשהיא אחרת".

זה היה המשפט שהפך אותי לחילוני. הנצרות, כמו כל דת אחרת, היא אוסף של טענות אשר, כאשר בוחנים כל אחת בנפרד, פשוט לא מתחברות ביחד למשהו הגיוני. היא הייתה נכונה רק כשאני הפכתי אותה לנכונה. ברגע שהפסקתי, היא איבדה את האמינות שלה, שלא כמו ביולוגיה,  מתמטיקה ופיסיקה שתמיד נשארות נכונות.

הקטע תורגם ותומצת מתוך המאמר הזה.