וואו פרק 10 אה??? פיי הזמן עובר מהר חחח.. סורי שלא עידכנתי, היו לי מלא דברים על הראש.. בכל אופן גם לא היה לי כ"כ מה להמשיך את הסיפור אבל מצאתי המשך. אומנם מפתיע.. ת-ה-נ-ו.
פרק 10
ככה הימים עברו להם, עבר עוד שבוע ועוד אחד ואחריו עוד אחד. במהלך השלושה שבועות האלו [יחסית הרבה זמן שלא קרה משהו מעניין אה??] אני ועומר ממש התרחקנו. כבר לא היה לי אכפת , כאילו ברור שאהבתי אותו עדין אבל פחות. כבר לא הייתי 'צריכה' אותו כמו פעם. כמו שאמרתי , אני ועומר נפרדנו. סופית ולא נראה לי שאי פעם זה יחזור להיות ככה.. סתיו ושי נפרדו כי שי בגד בה , עם ילדה פקאצה כזו מטומטמת -ספיר- [השם הולך לפניה]. סתיו ממש אבל ממש לא סלחה לשי ואפילו רצתה להתנקם בו. סיפרתי לה שעוד כשהם היו חברים אני תכננתי להתנקם בשי.. היא קיבלה את זה קצת קשה, אחרי שסיפרתי לה התוכנית שלי הייתה אבל היא הבינה שלא עשיתי את זה בסוף והיא שאלה אותי אם אני מוכנה לעשות את זה איתה. כדי להתנקם בשי כמובן. הנהנתי להסכמה וכך הסיפור ממשיך להתגלגל.....
טרר...טררר...טררר השעון המעורר שלי צלצל ליד השידה. אחח בוקר יום שלישי.. נחמד כזה אמצע שבוע.
זכרתי , שהיום לפי התוכנית שלי ושל סתיו שהייתה מתוכננת עד לפטים קטנטנים אני אמורה היום להתחיל עם שי. [שלא תחשו שאני פתאום נוחטת על שי בלי הקדמה. אני ושי התקרבנו קצת בשלושה שבועות האחרונים.]
לבשתי מכנס קצרצר שחור, גופייה בצבע כתום אפרסק עם מחשוף V מקדימה. נעלתי קפקפים וירדתי למטה. שתיתי את השוקו ואכלתי את הקורנפלקס עליתי למעלה צחצחתי שיניים התאפרתי קלות.. בכל אופן, צריך להיראות טוב כשאת מתחילה עם מישהו לא?!. החלטתי לעשות לו את זה במין פתקים מסתוריים.. זאת אומרת שאני אתן לו מכתבים באילום שם. כך יהיה לי יותר קל..
נכנסתי לכיתה, ראיתי שאף אחד עדיין לא הגיע. הנכתי על השולחן שלו פתק צהוב וכתבתי למעלה. 'שי'. פתאום הצלצול הפתיע אותי הבנתי כבר שעוד שנייה כולם יכנסו לכיתה וכדאי לי להסתלק מכאן מהר. הנחתי את התיק על גבי וטסתי החוצה מהכיתה. אחרי זה פגשתי את סתיו ואז נכנסתי כאילו לא הייתי בכיתה מקודם. בתיישבתי, ראיתי ששי קרא את הפתק וראיתי איך הוא התרגש ממנו.. הוא הסתכל לכיוון סתיו, אבל סתיו הייתה שקועה במשהו אחר, אני היבטתי עליו וסימנתי לו שלום עם היד. אחרי שעתיים לשון שעברו יחסית די מהר, שי הפתיע אותי ואמר לי..
שי: קורל אני חייב לדבר איתך זה דיי דחוף אמ... את יכולה עכשיו? כאילו, בהפסקה?
אני: אממ כן נראה לי שכן. למה אתה כולך מגמגם??
שי: כי את יודעת אנחנו לא כזה ידידים ופתאום לבוא ולבקש ממך הפסקה..
אני: חח שטויות בוא נצא החוצה שנייה אני מכניסה ת'דברים..
הכנסתי את הדברים ויצאנו החוצה. אני ישבתי על החומת בטון שנמוכה שהקיפה את בצפר, ושי ישב לידי..
אני: אז... על מה רצית לדבר?
שי: אממ פשוט.. פשוט תראי. והוא שלף לי את הפתק הצהוב. פתחתי אותו והתבוננתי כאילו לא קראתי אותו אף פעם. "שי שלי , אני הרבה זמן רוצה להגיד לך שאני מחבבת אותך מאוד למרות שאנחנו רחוקים אחד מהשני ולא ממש בקשר , אני עדיין רוצה להגיד לך שאני מאוד מאוד מחבבת אותך ואני חושבת שאפילו די נדלקתי עליך.. ואולי אפילו אוהבת. שיהיה לך יום נעים.
אני: וואו שי , סחטיין עליך פיי איזה מכתיו דפקו לך פה.
שי: כן אה.. אממ זה לא מה שרציתי להגיד לך
אני: נו אז מה רצית חח אתה כולך מגמגם מאז שהתחלתי לדבר איתך.
שי: אמ.. תגידי נראה לך שאולי אממ סתיו כתבה את המכתיו? ואולי היא רוצה לחזור אליי??
אני: אהה.. את זה רצית. הייתי טיפה מאוכזבת, חשבתי שהוא יגיד שהוא אהב את המכתיב או משהו אבל כלום..
אני: שי , הבטתי לו בעיניים. לא נראה לי שסתיו תחזור אליך היא נפגעה ממך מאוד. והיא רק מספרת לי כל הזמן איך היא הכירה בחור חדש.. אני מצטערת. ראיתי שהעיניים של שי נוצצות כאילו הוא עומר לבכות , אבל לא. הוא החזיק את זה אצלו.
שי: תודה.. אממ ביי
אני: ביי. פי הילד מתנהג מוזר אפשר לחשוב שהוא ממש רוצה לחזור לסתיו.. ושהוא נעלב כשאמרתי שלא נראה לי שזו היא.
הצלצול קטע את מחשבותיי וחזרתי לכיתה לעוד כמה שיעורים של חפירות.. במהלך השיעורים נשלח אליי פתק מסתיו. "יש התפתחות בתוכנית?" כתבתי "כן, הרבה התפתחויות. ניפגש אחרי בצפר?" וזרקתי ל חזרה את הפתק. ושוב הגיע אליי פתק עם תשובה. "ברור שניפגש! אחרי בצפר , אצלי מזמינה אותך לארוחת גורמה - שניצל ופתיתים" וכולי התפקעתי מצחוק נישפכתי על השולחן. הכיתה לא הבינה למה אני צוחקת ורק המורה ראתה שמונח על המחברת הפתוחה שלי פתק. היא התבוננה בי ואמרה.
המורה: קורל. משהו מצחיק אותך??
אני: לא כלום.. סתם חשבתי על משהו וניסיתי להסתיר את הפתק.
המורה: אהה קורלי שלנו קיבלה אז זה כ-ל הסיפור..
אני: המורה אין שום סיפור באמת שאת מגזימה את לא יכולה לקרוא לזה סיפור זה אפילו לא סיפו זה אפילו לא סי!
המורה: אויש את והתחקמויות שלך קדימה תביאי לי את הפתק.
אני: לא לא! אסור לך לראות. ידעתי שהיא תקריא בפני כל הכיתה ואז?? פ-א-ד-י-ח-ו-ת.
המורה: נו קדימה קורל בואי נעשה את זה מהר.
אני מרוב לחץ לא ידעתי מה לעשות ופשוט תקעתי את הפתק בפה ובלעתי אותו. כל הכיתה הסתכלה המומה.
המורה: אחח הנוער של היום...
ואני עניתי לה בלי חשש.. "זה לא נוער של הלילה." וכל הכיתה הביעו צחקוקים קלים וכך גם המורה.
ולפתע נשמע הצלצול הגואל.. בהחלט גואל הפעם
המורה: יש לך מזל קורל!
אני: תודה וצחקקתי לעברה.
זה היה הצלצול שמראה את סוף היום. סתיו חיכתה לי מחוץ לכיתה ראינו איך שי יוצא ותוקע בסתיו מבטים. הלכנו כמה זמן עד שהגענו לביתה של סתיו. חלצתי את נעליי בחדר שלה וירדתי למטה.. סתיו כבר התחילה להכין את האוכל. האוכל היה מוכן תוך 10 דקות . שתינו ישבנו לאכול ואז סתיו שאלה בפה מלא
סתיו: נו מה עם התוכנית??
אני: בהמה!!! תגמרי לאכול ואז תדברי!
סתיו: בלעתי. והיא פתחה את הפה להראות לי שהוא ריק. סימנתי לאישור ואז היא שאלה שוב. מה עם התוכנית?
אני: היא הולת די טוב. אני חושבת ששי התלהב מהמכתב וחייכתי.
סתיו: כן גם לי נראה ככה , מה הוא רצה ממך בהפסקה?
אני: הוא רצה לשאול אותי אם זה את כתבת את הפתק..
סתיו: נו מהה אני צריכה לחלוב אותך??? ספרי ספרי כבר!!
אני: סתם הוא של אם אני יודעת מי כתבה את הפתק , אמרתי לו שלא.. ואז הוא שאל אם זה יכולה להיות את ושוב אמרתי לא נראה לי כדי שהתוכנית לא תיהרס.. הוא שאל אם את אולי רוצה לחזור אליו ואמרתי שלא. סתיו הביטה בי בשתיקה בלי להוציא הגה מהפה..
אני: סתיו את רוצה לחזור אליו??? סתיו בהתחלה לא ענתה לי, היא כנראה הייתה שקועה במחשבה אחרת.
אני: סתיוו!!! תעניי
סתיו: אה מה?? מה שאלת?
אני: אויש את לא מרוכזת בכלל!! שאלתיי אם את רוצה לחזור לשי.. את רוצה???
פרק מעפן לפי דעתי , אבל שיהיה , יש לכם מתח עד לפרק הבא :)
והרבה הרבה תגובות הפעם!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור בהמשכים :]