אף אחד לא ענה לי על השאלה מהפוסט הקודם!! אתם רוצים שאני ישים תמונות של הדמויות כפי שאני רואה אותם או שנשאיר את זה לדמיונכם הפרוע?? בבקשה תענו זה חשובב!!!
פרק 14
לפתע קורל פתחה עיניים לרווחה מה שממש הפתיע את אמא הדאגנית. ראו שקורל ניסתה לדבר, אך היא הייתה עדיין חלשה מכדי לומר משהו.
לא הבנתי איפה אני. חדר לבן עם מנורות פלורסנט לבות בלי שום צבע בסביבתי איזה מקום מדכא חשבתי. ורק לאחר כמה דקות של מחשבה הבנתי שאני בבית חולים! אויש יופי עכשיו אמא תתחיל עם התחקירים שלה..
אורלי: קורל!! למה עשית את זה לעצמך למהה??? אמרתי לך שאנחנו נעבור ביחד את המחלה הזו!!!
ניסיתי לענות לה. הרגשתי כאילו המילים עולות לי מהלב אל הגרון ושם הם נתקעות. לא הצלחתי לדבר! ממש התעצבנתי על זה אני?! אני לא יכולה לדבר?! סוף העולם מגיע צחקקתי לעצמי.
אורלי: קורלושש את תהיי בסדר!! בבקשה תבטיחי לי שלא תעשי שטויות
איזה מפגרת. איך אני יכולה להבטיח לה כשאני לא יכולה לדבר?! הסתכלתי אליה ישר אל תוך העיניים והנהנתי בראשי להסכמה. היא הבינה.
אורלי: קורלי, את תישני כאן הלילה זה מה שהרופא אמר. מחר אני אבוא אקח אותך לבדיקות. אני משערת שמחר כבר תוכלי להיות בבית. ישש ישש מחר בבית!! וואהווו ובלי בצפר הייתי חלקית מאושרת. כי בכל זאת, אני חולת סרטן. אמא הלכה ושעתיים אחרי בערך נרדמתי.
נכנסתי להתקלח,פתחתי את ברז המים החמים והכנסתי רגל ועוד רגל. התיישבתי על שפת האמבטיה ונתתי למים החמים לשטוף בהתחלה רק את רגליי. לאט לאט הכנסתי את כל גופי אל המים. המים היו חמימים ונעימים זאת הייתה הרגשה נעימה מאוד! הוספתי קצת קצף אמבט לתוך האמבטיה אחח איזה פינוק ארגנתי לעצמי. התחלתי לחפוף את הראש קרצפתי את הראש ותוך כדי עשיתי עיסוי לקרקפת. הוצאתי את היד מבין השערות. פאק! אני לא מאמינה למה שאני רואה! השיערות נשרו לי אמא'ללה החלטתי לשטוף את השפו מהר מהר ולצאת מהמקלחת שטפתי עם השמפו ויחד עם הסבון נשטפו עם רוב שיערותיי. יצאתי מהמקלחת ניגבתי את המארה עם היד מהאדים שנוצרה אממממממא צרחתי. אבל אף אחד לא ענה. הייתי כמעט קרחת. חוץ מקבוצת שיער אחת.
הרגשתי שמישהו מנער אותי. פקחתי עיניים זאת הייתה אמא. הבנתי חלמתי סיוט. גחגחתי בגרוני לבדוק אם אני יכולה לדבר. כן יש קול! ואני מצליחה.
אמא: קורליי.. תתעוררי! מה קרה שאת כולך מזיעה?? חלמת חלום רע??
אני: כן אמא את לא מתארת לעצמך איזה סיוטט
אמא:טוב מתוקה שלי. הכל בסדר. יאלה תתלבשי כי אנחנו צריכות ללכת לבדיקות ואז?? הביתה! הכנתי לך ספגטי כמו שאת אוהבת!! אחח כמה אני אוהבת את האמא הזו.
אני: ישש תודהה
הבדיקות עברו מהר. הן בכלל לא היו נוראיות כל כך זה היה בסדר, סביל. איך שסיימתי את הבדיקות רציתי כבר הביתה למיטה שלי והייתי רעבה וחיכיתי כבר לספגטי אחח. נכנסנו ישר למכונית ונסענו הביתה. הגענו הביתה וישר עליתי לחדר שלי. התחברתי אל המסנג'ר. אף אחד לא היה מחוברץ צפוי הם הרי בבצפר. לבשתי בגדי בית ואת הנעלי בית שלי וירדתי למטה, אכלתי את הספגטי. טרפתי אותו. אחרי שסיימתי לאכול הרגשתי כל כך מפוצצת. עליתי אל החדר שלי ונשכבתי על המיטה. מבלי לשים לב התעוררתי אחרי הצוהוריים. נרדמתי.
התיישבתי על המחשב והתחלתי להיכנס לאתרים. לפטע נשלחה אליי הודעה מסתיו
סתיו אומר/ת:
קוורררררלללללי מה נשמעע מותקק?? למה לא היית היום??
קורלילילילי אומר/ת:
היתיי בבית חולים.. :/
סתיו אומר/ת:
מהה??? מה קרה יפה שלי?!? שכחתי שעדיין לא סיפרתי לה על זה..
קורלילילילי אומר/ת:
יש לי סרטן. לא הרחבתי.
סתיו אומר/ת:
חה חה קורל. ועכשיו רציני מה קרה?
קורלילילילי אומר/ת:
אני רצינית. יש לי סרטן
סתיו אומר/ת:
דיי. איך את מרגישה מאמי? את בסדר? רוצה שאני יבוא?? מה אני יגיד לה? שהיא איחרה את המועד?!
קולילילילי אומר/ת:
לא אני בסדר.. נתראה כבר מחר בבצפר
סתיו אומר/ת:
סבבה. תגידי רגע.. התוכנית שלנו עם שי.. אנחנו ממשיכות אותה??
קורלילילילי אומר/ת:
בטח!! אני לא יפסיק! אחרי מה שהוא עשה לך? זובי!
סתיו אומר/ת:
חח מתוקה!! אוהבת אותך 3> יאלה נתראה מחר אני פשוט חייבת ללכת
קורלילילילי אומר/ת:
סבבה ביי נשמה שלי. נתראה כבר מחר בבצפר
סתיו אומר/ת:
ביי.
התנתקתי. יופיי היא הזיכרה לי שצריך להמשיך בתוכנית. ממ מה אני רושמת לו לפתק הבא? המשכתי לגלוש באינטרנט ונתקלתי המשפט יפה. רשמתי אותו בכתב יד יפה [לא שלי] על פתק צהוב. זהו אני מוכנה למחר. החלפתי לפיג'מה והלכתי לישון. לא לפני שראיתי טלויזיה אחח אני כל כך אוהבת ת'תוכנית של ליאור שליין הוא קורע אות כל פעם מחדש!!
=בוקר=
אמא: קורליי.. יאלה קומי מאמי יש בית ספר.
התעוררתי. לא יודעת למה, אבל התרגשתי מהמחשבה שאני מניחה לשי את הפתק על השולחן. התאגרנתי מהר ואמא הקפיצה אותי לבצפר. נכנסתי אל הכיתה ראיתי ששוב אין אך אחד. התפלאתי. הנחתי את הפתק על השולחן של שי בצירוף ורד אדום ויצאתי החוצה לחפש את סתיו. איך שראיתי את סתיו היה צלצול. יופיי!! עכשיו שעתיים מלאות בחפירות של ספרות ותנ"ך בלעכס.
איך שהתיישבתי שי רץ אליי בפעם המי יודע כמה
שי: קורליי תראי תראי קיבלתי עוד פתק!!
אני: נו נו תראהה
'i just wont to kiss your smile'
אני: פשש אהבתי ת'משפט!!
שי: כה גם אניי איזה מתוקה היא מי שרושמת את זה אני מתחיל להתאהב בה הייתי ב-ש-ו-ק! להתאהב?? לא ידעתי שהתוכנית תפעל כל כך טוב וכל כך מהר.
המורה נכנסה ושי התיישב במקום שלו. השעתיים עברו דווקא יחסית סבבה לא יותר מידי חופר. בהפסקה יצאתי החוצה וישבתי על הספסל ליד הכיתה. הוצאתי את הסנוויץ' שלי והתחלתי לאכול. לפטע שמעתי את קולו של שי וגיל מדברים החלטתי להישאר ולהקשיב. מעניין.
שי: וואי אחי ראית ת'פטק שההיא נתנה לי??
גיל: כה אחיי פשש יפה לך, נראית לי חמודה רצח.
שי: כהה באמת חמודה מאוד!
גיל: חחחחח אחי מה אתה מסמיק. יש מצב אתה אוהב אותה??
שי: נראה לך?! סתם פינטזתי. אני עדיין אוהב את קורל.
נחנקתי. לא האמנתי למה ששמעתי. הרגשתי שזה הזמן להפעיל את קסמיי ולהתחיל לפעול.
אני: ש..שי.. מה אמרת..? אתה.. אוה..ב אותי?? גמגמתי. הייתי מאושרת מהגמגום שכל כך הצליח לי.
אחחח פרק חביב ונחמד. תגיבו בקשר לשאלה ששאלתי אותכם בתחילת הפוסט זה ממש חשוב! ובכלל תגיבו על הפרק
אוהבת 3>
Anonimus.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור בהמשכים :]