קודם כלל אני ממש ממש ממש מצטערת שלא עדכנתי מלא מלא זמן פשוט הייתי ממש ממש עמוסה!. טוב ואחרי הכל, לא נראה לי שאתם בכלל קוראים מה שאני כותבת פה אלא ישר רצים לפרק וקוראים. אתם עדיין לא מגיבים אין לי מושג למה. בבקשה תגיבווו!!!
פרק 9
"את חתיכת זונה שרמוטה" זה מה שהיה כתוב בהודעת הSMS.
= מה?! למה?! מי זה ולמה הוא חושב שהוא יכול לקרוא לי זונה? @ # $ % =
נכנסתי שוב כדי לראות מי שלח לי את הSMS. מסתבר שהSMS היה מעומר. פאקק עומר?! למה עומר שולח לי את זה??.. טוב נו אני ידבר איתו מחר בבצפר. בנתיים אני ילך לישון
**בבוקר**
אמא: קוררללל קמת כבבר??? איוש אמא והשאגות שלה על הבוקר
אני: כןן כןן קמתי כבר איזה קרצייה שאגתי לה חזרה
אמא: קורלל אל תתחצפי אליי!!!
התלבשתי מהר כל כך הייתי עצבנית עליה.. ונזכרתי במשימה שלי להיום. לבדוק למה עומר קרא לי זונה. לבשתי על עצמי ג'ינס סקיני אפור , וחולצה שחורה של מיקי מאוס התאפרתי קלות הרי סך - הכל בצפר. ירדתי למטה לקחתי את השוקו בשקית שחיקתה לי על השולחן במטבח ויצאתי החוצה. התחלתי ללכת לכיוון ההסעה. לא עמדתי יותר במתח הזה והחלטתי לשלוח חזרה לעומר SMS.
"עומר קרא משהו? מה זאת ההודעה אתמול?". אחרי כמה דקות שכבר הגעתי להסעה ועליתי עליה, קיבלתי SMS חזרה מעומר. "כן קרא הרבה , את חתיכת זונה שקרנית!" לא הבנתי מה עשיתי לא היה לי מושג בכלל! הדבר היחידי שידעתי זה שאיך שאני מגיעה לבצפר אני ידבר איתו על זה. בלי התעקבויות וזו החלטה סופפית!!
הגעתי לבצפר יאדתי מהסעה.. ראיתי את עומר הולך במבט שפוף כלפי מטה , הבנתי שמשהו עובר עליו ושהוא בבאסה. הנחתי יד על הכתף שלא, הוא נבהל והסתובב.
עומר: אהה זאת את.. הוא אמר את זה בנימה של אכזבה.
אני: מאוכזב?
עומר: מאוכזב שזאת את או מאוכז ממך בכללי?
אני: שניהם.
עומר: כן אני מאוכזב גם שזאת את שהעזת לבוא בכלל לדבר איתי וגם עליך בכללי
אני: עומר אפשר לדבר איתך? במקום יותר פרטי? אני לא מבינה מה עשיתי!
עומר: לא!! אי אפשר לדבר במקום יותר פרטי עכשיו רדי ממני חתיכת זונה!!! הוא כבר צעק לעברי ודחף אותי קלות.
הצלצול הגיע, היה צריך להיכנס לכיתה.. נכנסתי בחוסר רצון לכיתת מטמתיקה שלי , כי ידעתי שגם המורה הזה יחריש לי את האוזן מהצעקות שלו וגם עומר איתי בכיתה הזו והוא יושב כמה שולחנות לידי. נכנסתי לכיתה בחוסר רצון התיישבתי במקומי , הוצאתי ת'דברים שלי והתיישבתי. המורה התחיל בשיעור לא הקשבתי לו בכלל שמחשבות שלי נדדו על השאלה הגדולה מכל. למה עומר כועס עליי?!. הרגשתי משהו פוגע בגבי והבנתי שזה פתק. הרמתי אותו מהריצפה וקראתי. "את זונה בוגדנית. אני שונא אותך זה נגמר בנינו" הבנתי שזה עומר. הסתובבתי אליו הוא ראה את המבט שלי עם מלא סימני שאלה וגם ראה דמעה עוקצנית מדגדגת לה בקצה העין.
שלחתי אליו חזרה פתק עם תשובה. "אין לי מושג מה עשיתי. אני אוהבת אותך" ושלחתי אליו. אחרי כמה דקות הוא שלח לי חזרה "את בגדת איתי! ראיתי אותך אתמול ליד הבית שלך מתנשקת עם מישהו! זונה בוגדת. ולא מעניין אותי שאת אוהבת אותי אני לךא מאמין לך אחרי שבגדת בי". קראתי את הפתק שוב ושוב וכל הרגשות שלי כלפי עומר חזרו. הלב שלי נצבט היה לי כאב מטורף בחזה. שאלתי את המורה למטמתיקה בפנים מלאות דמעות..
אני: המורה אני יכולה לצאת??
המורה: קרא משהו קורל? צאי החוצה שטפי פנים ותחזרי.
אני: לא.. לא קרה כלום ויצאתי בסערת רגשות מהכיתה.
ישר רצתי לעבר השירותים, נכנסתי לתא אחד סגרתי את מכסה האסלה ישבתי הרמי את הרגליים כדי שלא יראו אותי ובכיתי. בכיתי ובכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם. איך יכולתי לעשות את זה לעומר אני כל כך אוהבת אותו זה לא מגיע לו. בכיתי ובכיתי. פתאום שמעתי מישהו נכנס לשירותים. הפסקתי לבכות אבל אז שוב נזכרתי בפתק ההוא והמשכתי לבכות. יד אחת פתחה את דלת התא וגילתה אותי יושבת ובוכה. הרמתי את הראש ורק אז ראיתי שזה עומר.
אני: עומר.. אני אוהבת אותך כל כך! ואני ממש ממש מצטערת אין לי מושג מה עבר עליי.. התחלתי לדבר והוא קטע אותי.
עומר: קורל , עזבי את זה. אני לא כועס כי התנשקת עם מישהו אחר.. הוא התחיל לומר ואז עניתי לו.
אני: אז למה אתה כועס??
עומר: אני כועס כי.. כי אני אוהב אותך! הוא אמר.
אני: חח עוממר חייכתי את חיוך הניצחון שלי קמתי לעברו ובאתי לחבק אותו אך הוא?.. בחף אותי חזרה וסירב לחיבוק שלי.
אני: מה עומר אני לא מבינה.. אמרת שאתה אוהב אותי לא?
עומר: אני אוהב אותך. זה נכון. אבל אני עדיין מאוכזב ממך ואני רוצה הפסקה.
שמעתי אותו והמילים "אני רוצה הפסקה" הדהדו לי בראש. חזרתי אל מושב האסלה והמשכתי לבכות. עומר הגיש יד מלטפת אל הלחי שלי. וליטף לי את הלחי כאילו מנקה את הדמעות.
עומר: רק אל תבכי. הרי בסך הכל זה כולו אני.. והוא חייך חיוך קטן
אני: עומר אני אוהבת אותך כל כך ואני מצטערת ואני לא יודעת מה עבר עליי ו.. אז עומר הדביק לי נשיקה בפה. ואמר,
עומר: גם אני אוהב אותך. אני פשוט צריך הפסקה.
אני: בסדר.. אני מבינה אותך. רק שתדע שאני אוהבת אותך נתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים ויצאתי מהתא. חזרתי לכיתה כאילו כלום לא קרה. התרכזתי במה שהמורה לימד , כדי לא לחשוב על עומר ומה שקרה בשירותים.
אחרי כמה שעות מעצבנות של לימודים סוף סוף הגיע הצלצול שביסר על סיום יום הלימודים. ארזתי את דבריי במהירות , יצאתי להסעה אחרי בערך רבע שעה הגעתי הביתה הנכתי את הנעליים בכניסה ועליתי לחדר ישר נישכבתי על המיטה. חשבתי על זה שאני צריכה לדבר עם מישהו אבל עם מי.. סתיו. רק סתיו יכולה לעודד אותי במצבים כאלו. נזכרתי שהיא גם עודדה אותי כשגיא זרק אותי. התקשרתי אלי.. 0504.. זכרתי את המספר בעל פה.
סתיו: הלו?
אני: סתיויק. את יכולה לבוא אליי?? היא שמעה אותי אומרת את זה בגרון מלא בכי ודמעות ולא שאלה שום שאלה.
סתיו: כן אני באה.. רק מה קרה?
אני: אני יספר לך כשתהיי אצלי.
סתיו: טוב אני עוד 20 דקות בערך אצלך.
ניתקנו את השיחה. אחרי 20 דקות היא הגיעה.
איך שפתחתי לה את הדלת חיבקתי אותה כל כך חזק ואמרתי לה שאין לי מושג בכלל איך יכולתי לריב איתה.
היא חיבקה אותי חזרה ועלינו לחדר שלי.
סיפרתי לה כל מה שרה עם עומר וכמה שאני אוהבת אותו בכיתי ובכיתי, נשכבתי על הרגליים שלה ובכיתי כמו שלא בכיתי אף פעם.
סתיו: אז מה את מתכוונת לעשות?
אני: אני יתרחק קצת מעומר לפי מה שהוא ביקש.
סתיו: לא.. התכוונתי, מה תעשי עם אורן?
אני: פאק שכחתי שיש לי אותו על הראש. אין מצב אני מסיימת איתו וזהו אני יחכה לעומר!.
סתיו: אז כדאי שתגידי לו את זה..
אני: כן נכון את צודקת.. וחייכתי. סתיו אני מצטערת כל כך על הריב בנינו
סתיו: שטויות. ככה זה חברות לפעמים רבים. אני מצטערת שלא סיפרתי לך על שי.
אני: חח אני אוהבת אותךך וחיבקתי אותה
סתיו: כמו שאת אוהבת את עומר?
אני: איכס לא, אני עדיין לא לסבית אמרתי לה.
שצחקקנו שנינו ואז היא אמרה שהיא הולכת הביתה, כי היא צריכה לעשות עוד כמה דברים והיא גם קבע עם שי.
טוב אחרי כמה זמן שסתיו הלכה ונשארתי בבית לבד קיבלתי הודעת מסנג'ר מאורן.
-אורן- אומר/ת:
למה את מאוכזבת מהאהבה?
ורק אז נזכרתי הההודעת מערכת שלי במסן שלי זה "מאוכזבת מאהבה"
קורלילילילי אומר/ת:
עומר נפרד ממני.
-אורן- אומר/ת:
מי זה עומר??
קורלילילילי אומר/ת:
חבר שלי.. סליחה האקס.
-אורן- אומר/ת:
יופי!! אז עכשיו אנחנו יכולים להיות ביחד!
קורלילילילי אומר/ת:
לא אורן. אני לא רוצה אף אחד עכשיו. גם לא אותך. סליחה. אני צריכה ללכת ביי.
והתנתקתי... לא היה לי מושג איך אורן קיבל את זה וזה לא כל כך עניין אותי. נכנסתי למיטה והלכתי לישון. הרגשתי מותשת.
סוף סוף עדכנתי את המשך הסיפור. לכל קוראי הנאמנים אני מצטערת שלא עדכנתי הרבה זמן. ועכשיו בבקשה...
ת-ג-י-ב-ו!!!
אוהבת 3> Anonimus
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור בהמשכים :]