אין לי מושג מה קרה פתאום.
מרגישה שאני מתרחקת מכולם, לאט לאט..
וכאילו, לאף אחד לא באמת אכפת, או שאכפת אבל לא מספיק בשביל לשנות את המצב.
או שיותר גרוע - לא שמים לב לעיניין.
מעצבן אותי שאנשים לא מכירים אותי!!! לא מכירים בכלל.
כנראה גם החברות שהחשבתי לחברות הטובות, הקרובות
לא מכירות..
איך לעזעזאל היא חושבת שאני אעשה כזה דבר?!
לא מבינה מה אני מדברת איתה, אטומה לא מקשיבה בכלל למה שיש לי להגיד..
לא מאמינה למה שאני אומרת.
או שפשוט נוח לה לחשוב ככה, כי הרי איך אני אהיה ניטרלית?! 'חייבים לנקוט עמדה'
כ"כ לא.
לא רוצה שום קשר לריב הזה, לא רוצה לשמוע מצב אחד דברים על הצד השני ולהיפך
- לא - רוצה .
כי הרי בסוף אני זאת שתידפק, צפוי לא?
בדיוק מה שקרה היום, כשאחת מהן רצתה שאספר לה מה השנייה אמרה,
וכשאמרתי בלי סוף שאני לא אספר התעצבנה.
על מה?!
על זה שאני לא רוצה להתערב?!
חושבת שאם המצב היה הפוך הייתי מספרת,
" עצוב שאת חושבת שהייתי מספרת,
לא הייתי מספרת"
רשמתי לה, והיא לא ענתה.
ועוד כשכמה שורות לפני כן כתבה : "אני לא רוצה לריב איתך בגללה"
אם את לא רבה איתי בגללה, אז מה את עושה עכשיו?
גם כשאני עוד רוצה לצאת בסדר פה, לא לקחת צד בריב ביניהן, כי הרי שתיהן חברות טובות שלי,
אני יוצאת פה לא טוב.
ועל מה?, עוד לא הבנתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
