טוב, היום היה לנו יום ארוך, וקרו בו הרבה דברים....
היה שיעור חשבון של שעתיים.
ואז הייתה הפסקה ויצאתי עם מישל ונועה לספסלים הירוקים שליד המבואה, שם אנחנו תמיד יושבות.
ואז אמרתי: יש אחרכך שיעור הסטוריה! איזה שיעמום...אוף..
ואז מישל אמרה: אולי נבריז?
נועה: אין מצב. אני הולכת לפני שתשפיעי גם עליי.
עשיתי למישל פרצוף עקום.
אז היא אמרה: נו מה יכול כבר לקרות? כולה שיעור הסטוריה.
היא שיכנעה אותי איכשהו. אין לי מושג איך זה קרה.
הלכנו לדשא הדרומי, ליד החומה האדומה.
ישבנו ודיברנו על המורה לחשבון עם התחת הענק.
דיברנו גם על המורה לספרות ואז פתאום מישל אמרה: רוצה שנבריז גם משיעור ספרות?
התנגדתי. הברזה אחת מספיקה לי.
נו אל תהיי כזו חנונית! אפשר לחשוב כבר מה זה הברזה! אני מוכנה להתערב שזו הפעם הראשונה שלך, אמרה מישל.
נעלבתי. טוב, אם אני כזו חנונית, למה את חברה שלי בכלל?!
ואז הלכתי לספסלים ובכיתי.
איזה מגעילה היא!
למה אני כל הזמן נכנעת לה ועושה מה שהיא רוצה?
פתאום ראיתי את הבנים חוזרים משיעור ספורט.
התפללתי שהם לא יראו אותי.
למזלי הבנים הלכו לכיתה.
ואז פתאום ראיתי אחד שבא לכיוון שלי.
פחדתי שהוא יראה שבכיתי. הפנתי לו את הגב.
אנה? הוא אמר. זה היה שגיא[!!!!!!!!!!!]
מחיתי את הדמעות שלי וניסיתי להסתיר את העיניים עם הפוני.
אבל הוא בכל זאת ראה שבכיתי.
מה קרה? הוא שאל. הכול בסדר?
אממ..כן..אמרתי.ניסיתי לעצור את הדמעות. פשוט רבתי עם מישל.
אני בטוח שתשלימו. הוא אמר וחייך.
איזה חמוד!!
בחיים לא הייתי מאמינה שזה יקרה...זה פשוט חלומי..לא?
התגיבו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: