"אם יקרה לך משהו, אין לי טעם לחיים

אין לי טעם למחר..."

זמנים שכאלה.

טוב

הלוואי שיכולתי לשלוף שרביט קסמים ולסדר את הכל

אבל אתה ממהר מדי לוותר,כי כמה פאשלות קטנות מצדי שברו לך את הגב

אני רק רוצה שתהיה מאושר,ואם אני לא עושה אותך מאושר

אולי עדיף לך בלעדיי

יכול להיות שלקחתי אותך קצת בקלות ראש אבל שנינו יודעים שאני אוהבת אותך.

איך אני יתמודד עם זה עכשיו?

עיכלתי את זה בכלל? שזה סופית?

אני לא חושבת.

אני לא רוצה לדעת איך אני ירגיש כשאני יעכל את זה לגמרי..

אני כבר מתגעגעת.