העולם, קיטקאט וארמון בקיגהם

השחר עולה והרתנונית (החרוצה) כבר בדרך לתחנת האוטובוס, חצי ישנה.

ואין דרך טובה יותר להיפטר מהחצי הזה מאשר לראות את האוטובוס שלך מגיעה ואוסף את האנשים, ולרוץ אחרו בניפנופי ידיים פרימטיביים.

בוקר טיפוסי למדי.

אני לא יודעת מה איתכם שם בישראל, אבל פה החורף כבר הגיעה.

על הסתו, כנראה האנגלים החליטו לוותר השנה, כי הוא היה חם מידי.

אז ביגלל שיש לי זמן מיותר ואין לי הרבה תיקווה, כתבתי שיר על החורף.

ובגלל שכבר ניכנסתם, קראתם עד עכשו,ושלא קוראים לכם מולי-פולי, שבו והקשיבו:

החורף בא

החורף בא

לחיים ואפים, אדומים כולם

החורף בא

החורף בא

בישראל, מסיבה, אך פה, קינה 

מה דעתכם? משוררת או מה? ~קריצה~

ועכשו, שיר בסיגנון ישרא בלוגי. כמחווה לאימואים:

כולם ממוסכרים

לוכחים סמים

ואני מסתכלת עליך

ובא לי למועעעעתת

אני שונאת את החיים חייםם

 כולם ממוסכרים

ורק המוזיקה אמיתית.

אבל מה איתי?

 מאוסטבוסים, עברתי למזג האוויר, וממזג האוויר, עברתי לשירים, ומשירים, לחרא (אופס סליחה, שירים של אימואים)

כנראה שאני מתרגשת כי ההי לי יום כולכך מעניין.. U_U

ובאמת, אין לי על מה לכתוב. אז אני אסיים כאן, בתקווה שיגיבו לי לומרות זיוני השכל להגדיל בשקל תישעים.

הרתנונית המשוררת

הטרדה מינית: http://www.youtube.com/watch?v=3vWm47yPLGc&mode=related&search=