טוב שוב כמו רוצח סידרתי אני לא יכול לעצור את ההנאה הזו... במקרה שלי זה פשוט לשבת ולא לעדכן במקרה שלו זה לרצוח...
אבל עכשיו באמת אני חושב על זה למה לוקח לי כל כך הרבה זמן עד שאני מבין שאני צריך לעדכן... כאילו אני כל הזמן אומר לי אחרי שאני מסיים פוסט.....
"אתה צריך לעשות את זה יותר" ובסוף המרחק בין פוסט לפוסט הוא יותר ארוך....
חוץ מבעיית החוסר כתיבה אני דיי בסדר... אני לא ממש יודע איפה אני נמצא אבל זה לא מפריע לי....
כי זה לא שלא טוב לי או לא שטוב לי זה פשוט אני כזה... אני יודע שיש עליי דברים רעים ולא טובים שיכולים לגרום לי לשקוע בתוך בוץ אבל עם זאת אני יודע שיש לי גם הרבה דברים טובים ומשמחים ואיך שהו אני מצליח לחיות בגבול בין זה.... לזה
אולי אני מרגיש מוזר כי אני לא רגיל למצב כזה או שאולי בכלל לא אבל אני פשוט מרגיש מוזר! כאילו אין לי דעה על עצמי אני לאי יודע עם כן או לא או שמח או עצוב אני פשוט באמצע כזה אבל באמצע לא החלטתי זה לא שאני יודע שאני באמצע וזה סבבה זה שאני יודע שאני באמצע אבל לא סבבה לי עם זה כאילו אני לא יודע לאיזה צד ליפול כי כל הזמן הצד השני מושך אותי אליו וככה אני באמצע כזה......
אני יודע שהרבה עכשיו חושבים לעצמם "מה הבעייה שלו??" אז אני יכול להבין אותכם כי לא כל אחד יכול להבין את זה....
אה וגם........ יכול להיות שחזרתי על עצמי במהלך הקטע הזה ושלא בכוונה ואין לי כח לחזור עליו שוב ולבדוק אם יש טעויות או משהו אני פשוט כותב...
טוב אז כפי שהבנתם אני מקווה אני באמצע והכל בסדר.... אני אזכיר רק את הדברים בטובים כי הם פשוט........... טובים ^^
ממ ככה אני לא זוכר איזו שבת זו הייתה אני חושב שבת הקודמת.... כן...... הוזמנתי פעם אחת לים אבל דחיתי כי הייתי עייף באותו רגע אבל לא פיספסתי משהו חשוב אני חושב ><
ו...למרות שחשבתי שפספסתי זה השתלם לי לבסוף..... אחרי ריב קשה עם ההורים שלי אבא שלי חזר לבית ופתאום אמר לי......"אתה רוצה להדביק את הפוסטרים" ואני כזה "כן" בלי לזכור שאני עדיין בריב איתו.... וזה היה דיי מוזר כזה כי עניתי מהר מרוב התרגשות...... אני ואבא שלי עבדנו לנו על הפוסטרים ואחרי איזה 20- 30 דקות היה לי כבר פוסטרים על החדר........ ואני יכול לספר שהם כאלה מושלמים אחד עם הנשים העירומות שעל כל אחת מהן על הגב יש את אחד מהתקליטים הכי מוצלחים של פינק פלויד והשני של הdark side of the moon כאילו המשולש עם האור והקשת אני חושב שיש לי את זה על הרקע.. ><
טוב.. אחרי כל השמחה הגדולה הלכתי לאכול וישר אחרי בן התקשר אליי והזמין אותי לים אבל אז כבר הייתי במין שולם כזה עם ההורים שלי אז גם היה לי את האומץ לבקש מהם קפיצה לחוף..... אז לא אחרי הרבה זמן קפצתי לשם ואז ראיתי את הדבר הכי אלוהי שראיתי בזמן האחרון...... גיטרה, חברים מוזיקה אוכל ציידנית כדור טניס >< ו.............. ארגז שלם עם בקבוקי קולה קטנים!!!!!!!!!!!!!!!!11
טוב אז היו שם מלא מלא אנשים חמודים שאין לי ממש כח לפרט.... מי שהיה יודע חחח... היה כזה כיף שם!!! צחוקים ים שמש.... אתם יודעים. אילת...
בערך בשמונה אחרי שממש לא שמתי לב איך הזמן ברח לנו חזרתי לבית ודפקתי שינה...
טוב אחרי היום המשמח הזה הגיע לו יום ראשון ואיתו כל השבוע מלא הלחצים........ בואו אני אספר לכם מה קורה איתי בתקופה הזו כדי שתוכלו להבין אותי.
אני במגמת מוזיקה אני לא אתחיל לפרט קיצר יש שם גם מבחנים ... חוץ מהמבחנים יש לי גם קונצרטים גם של המגמה וגם של הקונצרווטוריום או איך שפאקינג לא קוראים לזה... והכל הכל הכל.. מוזיקה כאילו מלא מלא חזרות וכאלה ועכשיו באותו שבוע היה לי גם מחנים של המגמה וגם של המרכז... זתומרת על כל 2 מבחנים של המגמה 2 מבחנים של המרכז........... בקיצור כאוס אחד גדול ועוד עם הבחנים ומבחנים של הבצפר בכלל..... מגה כאוס... אבל זה בסדר הכל היה בסדר כי מוזיקה זה כיף זה המקצוע היחיד שאני באמת משקיע בו את כל הנשמה שלי..... אז הבנתי הכל =]
במלך הימים שהיו דיברתי עם אנשים כמובן פגשתי אנשים צוחוקים וכאלה אבל זה פרטים פרטים קטנים קטנים אז נעזוב... אני יכול רק לומר שבצפר גולדווטר יצא לטיול שנתי וזה כזה מבאס... למה?? אחד בגלל שהרבה ידידים חסרים וזה קשה וחוץ מזה היינו (הבצפר שלי) אמורים לצאת לטיול גם באותו יום אבל אף אחד לא שילם למה?? כי השכבה שלי מורכבת מ80% ערסים פרחות וערסיות ו 20% ילדים בסדר... אז 90% מכל ה 80% טיפשים לא יוצאים בגלל שהם מופרעים ולא מרשים להם לצאת ו50% מה 20% ילדים בסדר גם לא יוצאים כי הם לא רוצים או בגלל סתם לשבת בפנאן או ת"א ולקניות והכל.... אז זה מבאס.... (סורי שחפרתי עם אחוזים)
אז ביאס אותי שלא יצאנו אוף.......
אז זהו עכשיו יש לי מלא קונצרטים חזרות עניינים, מלא ביטולים לא ממש לומדים אז הכל מתחשב ומשתווה....
ולבסוף..... מזל טוב לבן על הגיטרה החדשה שלו אני מאחל לו כל טוב ושרק יהנה ממנה וישתמש בה וינצל אותה כמו שצריך כי היא שווה וזהו...
יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר עליהם אבל בגלל שלא עידכנתי שחכתי הרבה או שפשוט אין לי זמן לעשות פוסט ענק על הכל מהכל....
אני כל כך מקווה שאני אוכל לעדכן למרות שאני כבר עכשיו משקר לעצמי כי אני יודע שלא יהיה לי....... אבל נו מה..? לחשוב אופטימי אולי כן......
טוב אני מקווה שתקראו את זה באמת ולא ברפרוף
ותגיבו!!!!! ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
