מצטערת על הזמן שלח לי לכתוב,
אין לי מצב רוח, אבל אני כותבת פרק כי אבל הרבה זמן מאז שכתבתי את הפרק הקודם
@$@#%#$@#^#%^#@^#$%$#%$@^@$#^@
וכך היה, אבל את האמת, שלא ידעתי כמה סבל יגרום לי לקרוא בבלוג שלה..
קיבלתי יום אחד שיחה מטום, והיה בסדר, התעדכנו בפרטים חדשים והכל,
שיחה רגילה, אבל בשיחה הייתי ליד המחשב וברגע מסויים נכנסתי לבלוג של אותה הילדה,
"מההה? טום איך אתה יכולת?" אמרתי, זה נפלט לי, וישר אחרי זה הוא הציף אותי בשאלות כמו, 'מה?', 'על מה את מדברת?' ועוד, הסברתי לו הכל, הוא לא הכחיש, הוא אפילו ניסה להצדיק את עצמו,
בשלב מסויים לא יכולתי לסבול יותר, ניתקתי לו, החלטתי שאני צריכה לצאת מהבית,
לא היה לי כוח להחליף בגדים, הייתי בג'קט שלי, הג'ינס והאולסטאר,
ויצאתי מהבית, התיישבתי על המדרכה בשפת הכביש,
היה לי רע, אבל עדיין לא בכיתי, עצרתי בפנים את הדמעות, שכבר רצו להתפרץ החוצה,
"את מוכרת לי" שמעתי, ואז מישהוא התיישב לידי,
הרמתי את הראש, לראות מי זה, זה היה קיריל,
ישבנו,דיברנו, הרגשה טובה הייתה בליבי, שמחה,
רק שבזמן השיחה, בטעות אמרתי את השם, טום,
ואז דמעה זלגה מלחיי, והרגשות הוצפו למעלה, מאיימים להתפרץ בכל שניה,
הוא ניגב את הדמעה, הייתה שתיקה שנמשכה זמן מה,
מאז הכל מעורפל, וגם מה היה אחר כך, אני רק זוכרת שזה התגלגל בסופו של דבר לנשיקה,
ואז איכשהוא גיליתי שאני במטבח, והטלפון מצלצל,
על הפלאפון כתוב:
'טום'
@#@%#$^@#^%@#$^@$%$@#%@#%@
תגיבו