כן, היה יכול להיות יותר פרקים בזמן האחרון, אבל סופסוף מצאתי לי יום לכתוב בו פרק מבלי שלמחרת אין לי מבחן או בוחן וסיימתי מוקדם ש"ב -___-'
אז בלי הרבה קישקושים, פרק (:
"..ואחרי זה את התעלפת, לקחנו את הפלאפון שלך והתקשרנו לשיחה הראשונה שראינו בפלאפון שלך, ל'קיריל' "
יצאתי מהחדר, מהמלון, ראיתי את העולם בצורה שונה, הכל היה אחרת, לעולם כשיצאתי ממקום כלשהוא לא הייתה לי הרגשה שכזו, באמת שפתאום שמתי לב לכל העולם מסביבי. לאנשים המחייכים, לעצובים, לממהרים.
היתה לי מטרה לאן ללכת, קודם כל לשיר, הפלאפון שלי נשאר אצלה.
הגעתי לשיר והתקשרתי לקיריל, הוא בטוח ידע מה קרה אז באותו לילה.
קבענו שניפגש ב4, הסתקלתי על השעון. השעה הייתה 3.
הייתי מוכנה לצאת, הייתי עכשיו אצלי בבית, התיישבתי בחדרי והחלטתי להכנס למחשב,
האייסי שלי היה מוצף, לא עניתי לאף אחת, לא קראתי אותן, דיברתי עם שיר.
היא כבר התעדכנה, והחלטתי לצאת, היה כבר חמישה ל4...
פגשתי את קיריל, הסברתי לו את מה שקרה ומה שטום אמר,
הוא כבר ידע את כל זה, אבל הייתה בעיה,
טום החליט, לעוות קצת את האמת, אני זוכרת שהוא אמר שהשיחה הראשונה הייתה מקיריל,
בדרך לשם, הסתקלתי בפלאפון, הוא לא היה השיחה הראשונה וגם לא השנייה,
הוא התקשר בכוונה אליו, בדרך חשבתי מאיזה סיבה ומה כבר קרה אז.
בכל אופן, הנה כל מה שקרה: שקיריל נכנס לחדר, ביל לא היה שם,טום היה שם עם הפלאפון שלי.אני שכבתי מעולפת כנראה על המיטה, הייתי חיוורת. הוא טיפל בי עד שכבר לא הייתי חיוורת אך עדיין לא ממש הייתי בהכרה מלאה,
אחר כך התקבלה בפלאפון שיחה, זאת שיר. היא התעקשה לבוא לקחת אותי אל ביתה,
למזלה הבית שלה לא היה רחוק. ומאז זהו, סוף המידע.
הופתעתי, אז טום שיקר בקשר לביל, ושיר שקרה בקשר לזה שהיא לא ידעה כלום.
הייתי מבולבלת, מאיזה סיבה שהם ישקרו לי?
נפרדתי לשלום מקיריל, הלכתי הביתה, חשבתי על מה שקרה,
אם הייתי שואלת את שיר, היא הייתה בטח מכחישה. ככה בטח גם טום. או שהם היו מוצאים כבר סיבה.
למחרת היה לי בית ספר, הילדה שישבה לידי הייתה חולה,
וכרגיל עם הבוקר, נכנסה המחנכת לכיתה, בפיה הייתה הודעה:
"הגיע אליכם תלמיד חדש לכיתה, אני מבקשת מכם להתחבר אליו ולהתייחס אליו כאחד מכולכם, ששנייה אני ימצא לך מקום, הנה שב ליד פאינה"
ואני רגילה לחפירות של המחנכת שלי, לא הקשבתי, אבל כששמעתי את שמי שמוזכר,
ישר הרמתי את הראש, ומולי ראיתי את קיריל.
הייתי ממש מבולבלת, לא הבנתי מה קרה כאן. ברור לי היה שלפעמים עליף להקשיב לדיבריה, אחרת אני יפספס דברים.
במהרה הבנתי מה היא רצתה, היה יום רגיל, מצחיק.
רק שבסוף היום, כשהלכתי איתו הביתה, שמעתי מישהוא אומר:
"מה את עושה איתו? שחכת ממני כבר?"
תגיבו (:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
שיניתי כינוי D: