Tokio Hotel

אז מה דעתכם על פרק?

מי שואל אתכם?! חח סתם,

תגיבו כי ראיתם מה כמעט קרא בגלל שלא הגבתם...

@#@$#@%$#@%#@%@@$%@#$@%@%@

"פאינה, כשאתן טסתם טום אחרי זה הלך לאנשהוא ואני לא מוצא אותו מאז, אם הוא התקשר אלייך בבקשה תודיעי לי, אני דואג לו"

הרגשתי כמה חסרת יכולות אני כרגע, התקשרתי לטום, ענה קול של אישה,

"מה מי זאת?" שאלתי אותה,

"חברה של טום, מי את?" היא ענתה בצד השני,

כאשר ברקע אני שומעת את קולו של טום, 'מי זה?תחזרי למה הלכת לי?'

ניתקתי, הרגשתי כאילו ליבי התנפץ למיליון רסיסים,

התיישבתי על המיטה ולא ידעתי מה להרגיש, לא היה בי שום רגש,

לא כעס על טום ולא שנאה כי אין הייתי מסוגלת לכעוס עליו,

הכרתי את טום, לא ידעתי שהוא כזה, כלומר רק טסתי,

ואז נזכרתי במעריצה, שנגשה אליי, זאת שאיימה עליי,

זה היה אותו הקול, זאת היא! הרגשתי אפילו יותר גרוע מעצם העובדה,

שהיא זכתה בו בסופו של דבר, לא יכולתי לעשות כלום כי אני בישראל,

ולטוס לגרמניה בחזרה? אין לי אפשרות שכזאת...

כעבור שבוע החלטתי לשתף את שיר במה שקרה, היא כמובן דיברה עם ביל,

אני בטוחה שביל דיבר עם טום, אבל לא עיניין אותי מה הוא אמר ומה טום ענה,

חשבתי לעצמי לרגע, למה מי זה טום קאוליץ? הוא לא שווה את כל האחרים שפיספסתי בגללו,

הגיע הזמן שהוא ילמד שלא הכל אפשר לקבל בחיים בגלל שהוא מפורסם,

זאת הייתה ההחלטה הקשה ביותר שעברה עליי, ביום אחד בשבוע קיבלתי שיחה מג'יימס,

החלטתי לענות, לדעת מה קורה איתו,

"הלו?" שאלתי "פאינה? זה ג'יימס, שמעתי שאת וטום כבר לא ביחד" הוא אמר

"מה? מאיפה שמעת את זה?" שאלתי אותו, "קראתי בעיתון," הוא אמר, "מה? אני יחזור אלייך ביי" קטעתי אותו..

התקשרתי לטום, רציתי לדעת דברים, היה לי קשה אבל בחיים לא אמרתי לטום שאנחנו כבר לא ביחד,

"הלו?" נשמע קול בצד השני,"זאת פאינה, טום למה כתוב בעיתון שאנחנו כבר לא ביחד?" שאלתי אותו ברצינות,

"כי אנחנו לא, אני ככה הבנתי לפי זה שלא דיברנו כבר מלא זמן ולפי מה שביל אמר לי," הוא אמר לי,

"אתה לא יודע מה עברתי, הייתה לי טיפה תקופה קשה אבל אף פעם לא אמרתי שאני לא איתך יותר" אמרתי לו,

"טוב נו מה אכפת לך? זה רק עיתון" הוא אמר

"עיתון? טוב יודע מה סבבה, שאנשים יחשבו שאנחנו לא ביחד," אמרתי לו וניתקתי.

'אוקיי יותר גרוע מזה בטוח לא יכול להיות' חשבתי לעצמי,

שיר הגיעה אליי הביתה, בטח לנחם, דיברתי איתה,

לא עליהם, היא ידעה שגם ככה קשה לי,

היינו באינטרנט, יצאנו החוצה לטייל, הרגשתי את חיי חוזרים אליי,

חיי ללא טום, ואז הבנתי, בעצם מה רע היה לי בחיי הקודמים?!

אני לא רציתי לשנות כלום,

נהנתי בשתי המקרים וגם עכשיו אני יהנה, עם או בלי טום,

אחרי שבוע גיליתי שבעוד שבועיים יהיה הופעה של טוקיו הוטל בארץ, שיר רצתה מאוד ללכת,

אז החלטתי שאני לא יספיק לאהוב את הלהקה בגלל טום,

אני יעבור את ההופעה, ושיר תקבל בגלל ביל כרטיס למאחורי הקלעים,

כנראה שלא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה לעבור את ההופעה,

בהתחלה היה הכל בסדר, כולם היו נרגשים, אף אחד לא זיהה אותי,

ברגע שהם יצאו לבמה, שרתי כמה שירים ואז הרגשתי שאני לא יכולה יותר,

כל ההופעה התרכזתי בביל,גיאורג וגוסטב, אבל לשנייה אחת הסתקלתי על טום ולא יכולתי יותר,

הוא הסתקל עליי ונשברתי, נזכרתי בהכל, במה שהוא עשה לי,

לא יכולתי, רצתי החוצה מהאולם,

לפני כן אמרתי לשיר להשאר, אני יהיה בסדר,

התיישבתי מחוץ מחוץ לשטח האולם, רחוקה מהשטח של ההופעה,

לידי ראיתי מישהוא שתפס את הזווית העין שלי,

ניגשתי לשאול איך קוראים לו, למעשה באותו יום הכרתי את קיריל..

טיילנו, נהננו, לי לא היה בראש את טום,

הייתי צריכה ללכת בסופו של דבר,

הלכתי חזרה לאולם לחפש את שיר,

מצאתי אותה עם ביל, לאחר זאת גיליתי שטום הלך לחפש אותי,

בסוף הוא מצא אותי גם,כשדיברתי עם ביל ושיר,

לא רציתי לדבר עם טום אבל הייתי חייבת,

הרגשתי הקלה לאחר שדיברתי איתו,

הבהרנו את העיניינים בינינו...לפחות ככה חשבתי,

@#@$@#%$#@%@$%@#%@#$%@%$@#%#@%$@#%#%@

אני מקווה שיצא ארוך, מקווה,

תגיבו(:

מגניב, פרק שלושים..

אני מקווה שתהנו ואממ שהוא יהיה לא קצר...

@@#$#@%$#%$%#@%$#%@#$@%@#%$@#@

אבל בפארק לא טום חיכה לי...

"מה? מי את?" שאלתי כאשר מולי אומרת נערה,

"מעריצה, ששונאת אותך.." היא אמרה,

"אוקיי, מה את רוצה ממני?" שאלתי אותה,

"תראי, יש לי קשרים, אני יכולה לפגוע בטום, אבל אם תעשי מה שאני יגיד לך אני לא יפגע לא בו ולא בך..." היא אמרה,

"מה את כבר רוצה ממני?" שאלתי אותה,

"אני רוצה שאת תכירי לי את טום, וששתרחקי ממנו, תחזרי לישראל, אף אחד לא רוצה אותך פה!" היא אמרה שבקולה היא כמעט וצועקת,

"מה? למה שאני יחזור לישראל? אני כאן בחופשה, אני אוהבת את טום בדיוק כמו שאת אוהבת אותו ואני לא אשמה שהוא אוהב אותי" אמרתי לה,

"לא, אבל את תיהיה אשמה בזה שהוא יסבול" היא אמרה,

הלכתי לכיוון המלון חזרה, כל הדרך חשבתי מה לעשות, ידעתי שמעריצה תשנא אותי אבל לא ידעתי שזה מה שיקרה...

הגעתי למלון, וישר דיברתי עם שיר, ידעתי שהיא תבין אותי,

"מה? איך את נקלעת לצרות כאלה? טוב קודם כל , אל תדאגי! זאת רק מעריצה שמאיימת אבל לא עושה כלום, וסתם ליתר ביטחון, נראה לי שצריך להגיד לשומר ראש שיפקח קצת יותר את עיינים.." שיר אמרה לי,

"איך את תמיד מסוגלת לחשוב בצורה הגיונית במצבים שכאלה?!" אמרתי לה, "בואי," שיר אמרה לי,

אחרי השיחה שלנו עם סאקי, אני ושיר החלטנו לצאת החוצה להתאוורר,

לפחות עד שנתקלנו להמון זועם של מעריצים והיינו צריכות לחזור למלון, שיר ישר הלכה לבריכה,

ואני החלטתי לחזור לחדר,

בחדר על מיטה חיכה לי מכתב,

"הגיע הזמן שתכירי לי את טום...אני יחכה לך בבריכה בשעה שבע בערב.."

לא ידעתי מה לעשות, אני ושיר החלטנו לעבור מלון,

עברנו למלון 'שרטון',

ואז רק נזכרתי, מחר יש לי ולשיר בבוקר את הטיסה חזרה לישראל...

אני וטום הלכנו לטייל,

נהננו מהיום, הרי יכול להיות שלא נתראה יותר,

היינו בחדר במלון,

שיר הייתה עם ביל,

בבוקר נסענו לשדה התעופה,

נפרדנו לשלום, אני ושיר עלינו למטוס, הסתקלנו מהחלון, נופפנו לשלום לביל ולטום,

דמעות עלו בעיניי, לצערי טום ראה זאת, הוא רצה לרוץ ואני רציתי לרצוץ אליו, לצאת מהמטוס,

אבל לא, לא יכולנו,

הטיסה עברה באיטיות, לא היה מה לעשות,

שמעתי שירים של טוקיו הוטל אבל אחרי שתי שירים הרגשתי שאני לא יכולה יותר,

כשהגענו לישראל והדלקתי את הפלאפון,

גיליתי שיש לי הודעה אחת חדשה,

הודעה מביל,

"פאינה, כשאתן טסתם טום אחרי זה הלך לאנשהוא ואני לא מוצא אותו מאז, אם הוא התקשר אלייך בבקשה תודיעי לי, אני דואג לו"

@##$@#%#@$%@#%@#$%@#%@

תגיבו(:

יש עיצוב חדש,

כי יש לי מנוי פרו עכשיו(:

אל תבקשו ממני להעביר לכם כי אין לי יותר את האפשרות הזאתי, כבר השתמשתי בזה...

ועכשיו לפרק

@@#%#$%$#%$#%#$%$^%$^$#%^$^%$^%$^%$#%#

אחרת אתם יכולים להגיד לטום, שלום!" קראתי,

הסתקלתי על השעון, עשרה לשש, לקחתי את המכתב ושמתי אותו בכיס,

 יצאתי מהבית לכיוון הפארק המרכזי,

כל הדרך דאגתי, מה כבר יבקשו ממני בשביל שלא יפגעו בטום? אני יעשה הכל...

הגעתי לפארק, טום היה שם, הלכתי אליו וחיבקתי אותו,

"רגע, אבל מה עם המכתב?" שאלתי אותו

"אין אף אחד שחטף אותי, אבל אני התכוונתי למה שכתוב במכתב,

אם לא היית באה לא הייתם רואים אותי יותר..." הוא אמר והשפיל את מבטו,

"ברור שאני כאן, אין לי שום דבר עם הג'יימס הזה!

חוץ מזה מה חשבת לעצמך, דאגתי לך" אמרתי לו,

"מצטער, רק רציתי לבדוק אם את באמת אוהבת אותי או שמא את אוהבת את ג'יימס..." הוא אמר,

"מה נראה לך?" צחקתי, "טוב מה שאני יודע שיש לי היום בערב הופעה כאן ולמישהיא יש כרטיסים.." הוא אמר,

"נכון!ההופעה היום" אמרתי, לקחנו מונית ונסענו למקום ההופעה,

נכנסנו דרך המאחורי הקלעים, שיר כבר הייתה שם, וגם ביל,גיאורג וגוסטב שנראו מעוצבנים,

"טוב נו רק איחרנו בשעה.." אמרתי, "רק, שעה? תנסי שעתיים?" הם ענו ביחד,

"אוף אני לא יכולה להתרגל לעניין עם הזמנים כאן.." אמרתי וכולם צחקו ממני,

"היי, חשבתי שגיאורג זה הנושא שכולם צוחקים ממנו" אמרתי,

"כן אבל כשאת פה את יותר מצחיקה ממני," אמר גיאורג,

ומיד אחרי זה הוא הפעיל את הבס שלו וניסה לנגן,

"תגידו מה קרה לבס שלי? מי מיכם הרס אותה?" הוא אמר כועס,

"בפעם הבאה, תנסה לחבר אותה למגבר" טום אמר, "כן אני נושא יותר מצחיק?!" אמרתי,

כעבור שעה שעברה בקלילות, התחילו להכנס המעריצים,

החלטנו להכנס למאחורי הקלעים ולהשאר שם, ואז נזכרתי שהמכתב ההוא שטום כתב עדיין בכיס שלי,

רציתי לזרוק אותו אבל הוא כבר לא היה שם...

-למחרת בבוקר-

קמתי, טום כבר לא היה לידי, אבל היה מכתב, אותו המכתב שאיבדתי! ההוא שטום כתב,

'טום, בטח נתתי לו אותו והוא השאיר אותו פה,' חשבתי לעצמי,

בשעה שש הלכתי לפארק המרכזי, בידיעה שבטח טום שוב צוחק איתי, רוצה שאני ידאג...

אבל בפארק לא טום חיכה לי...

@$@#%%$@%#@%$#@%#@%$#@%@#$%@#%@%$#%$%@

נו איך הפרק?

תגיבו(:

תראו מה קיבלתי מסופיה: