משעמם לי כרגע נורא. אני שוב מעדכנת מהמחשב אצל סבתא שלי,ארוחות שישי האלה נהיו מוזרות מידי,ואם יותר מידי מתח באויר. בא לי לשנות עיצוב...למשהו טיפה יותר מעניין,אבל אני לא מבינה למה אני טורחת אם גם ככה,אף אחד לא נכנס לפה.
שומם פה כל כך..
לא החלטתי עדיין מה הרגשות שלי לגבי השביתה הזאת,אבל תכלס דיי טוב לי בינתיים..זה לא כאילו שמישהובאמת מסוגל להגיד לא ,לחופש פתאומי. אני יודעת שיהיו לזה השלכות נוראיות,אבל כמו שאדם חכם אמר פעם,כשהגשר יגיע,נחצה אותו.
תקראו את הספר 'ורוניקה מחליטה למות' של פאולו קואלו. הוא גאוני לחלוטין.
מעניין מה הייתי עושה,אם הייתימגלה שנשארו לי חישה ימים לחיות..כנראה שהייתי עושה צניחה חופשית,קעקוע,אומרת לאנשים דברים בפנים,אומרת לכל האנשים שאני אוהבת אותם את זה..ועוד כל מיני דברים.
זוהי טרפיה מצוינת לפי דעתי,אם האנשים ההם,בבית משוגעים של דוקוטור איגור,ראו אותה,צעירה יפייפיה וחכמה,עומדת למות ללא שליטה בגורל,אולי תופעה זהה הייתה מרפאת את האנושות מהדיכאון הקליני שהיא שרויה בו. דבר שמוביל אותילספר הבא שאני הולכת לקרוא,'דור הפרוזאק' של אליזבת וורצל. בהצלחה לי.
טוב,אני הולכת לשוטט פה קצת,אולי לשנות עיצוב.
תהנו צ'יקיטאס.
בדיוק באתי לסיים את הפוסט,כשראיתי את הנושא החם,פרוייקט החיבוקים. אז מסתבר שיש לי עוד מה לומר.
את פרוייקט החיבוקים הגה אדם אחד מאוסטרליה,שנעמד ברחוב ראשי עם שלט גדול,שכתוב עליו באנגלית 'מי רוצה חיבוק'. אנשים בהתחלה הסתכלו עליו כעל משוגע,ואף הזמינו את הרשויות,אבל במהרה התגלה שהוא אזרח פשוט,שהחליט להביא קצת אושר לעולם. (גן,זה טוב לצפות בתוכניות של אופרה XD)
אניוואי,אני הייתי רוצה לכתוב את מי הייתי מחבקת:
- את ההורים המעצבנים שלי,שעל אף הכל גידלו אותי ולא באמת נטשו אותי אף פעם.
- את סבא וסבתא שלי מצד אבא,כי אני אוהבת אותם הכי הרבה בעולם.
-אותו...כי ככה.
- את אליעד,כי לא ראיתי אותו טריליון שנה ואני מתגעגעת.
- את הכלב שלי,כי הוא מושלם.
-את אחי,כי למרות שהוא קרציה,אני אוהבת אותו.
- את קורט קוביין,כי אני נקרופילית.סתם נו,כי זה קורט קוביין.
- את החברות שלי,כי הן נפלאות :]
- את יאן הקאפוסטה השמנה,ואת דור,כי הברזנו להם היום קצת ^^"
- את השחקן החתיך ההוא מ'אלמה פיראטה' XD
- את כל האנשים הבודדים בעולם,כי כולנו יודעים מזה להרגיש בודד.
-את כל החיות בעולם. כי הן מושלמות.
שטחיות לשלטון XD
פוסט גיי.
אולי.