push me. and then just touch me. Till i can get my satisfaction

כל פעם אחרי שאני מכניסה משהו לפה אני כועסת על עצמי. כל פעם מחדש בא לי לתפוס את עצמי ולנער אותי חזק חזק. אני לא יכולה יותר. ושלא תגידו שאני מהאלה ששוקלות 45 וחושבות שהן שמנות. ממש לא. ההפך. אני לא רוצה להגיע לשם בכלל. הבעיה היא שניסיתי הכל. אוכל בריא, דיאטה כזאת ודיאטה אחרת. כלום לא עבד. אז הנה, אני מנסה עוד משהו. משהו שאולי אנשים שפויים יגידו עליי שאני חולת נפש (שזה נכון),אבל אין מה לעשות. כך אני. ויכולים להגיד לי שעות על כמה שזה לא בריא וכמה שזה מסוכן, אבל חבר'ה, אין צורך. אני ב5 יחידות חינוך גופני. אז תחסכו את ההרצאות והקללות שבדרך כלל נלוות להצהרות בנושא אנורקסיה. כי החלטתי לנסות. אין כבר טעם לאוכל שנכנס אל פי. וכל אוכל שנכנס גורם לי לשנוא את עצמי יותר ויותר. אז מי שרוצה לתמוך- בבקשה,אני אשמח. מי שצריך תמיכה- אני פה בשבילכם. ומי שרק רוצה להרוס- ברח מהבלוג,ברח, ולעולם אל תחזור! :)

שירה.