אני לא מאמינה שזה קורה לי. גברים הם כאלה זונות.
אז זה התחיל מהתמזמזות כיפית, בלי מחויבויות למינהן. הנאה טהורה.
זה היה ממזמן. לפני איזה 4 חודשים.
יצא שהיינו לבד בחדר. וקרה מה שקרה.
מאז הוא לא מפסיק לשאול אותי מתי אני מגיעה, מתי יצא לנו להיות לבד שוב.
התחמקתי קצת, כי אחרי הכל, בשבילי, זה היה סטוץ חד פעמי.
והיום חברתי היקרה לי מכל, באמת אחת מהבנות הכי חמודות שקיימות, אומרת לי שהוא אמר לה
שאני התנפלתי עליו. ולא נתתי לו ללכת. אלוהים!
מה אני נראית לו?....
אני לא מאמינה כמה זבל הוא. ועוד אפילו שקלתי את האפשרות שזה יקרה שוב.
נמאס לי משקרנים כאלה!!
גם הוא, גם ה"חבר" הבוגדני לשעבר... מצא מישהי חדשה, גם כן.
איך אני מוצאת אותם?
איך הם מוצאים אותי?
ואני, כמו מטומטמת, סירבתי ליחיד שבאמת רצה אותי. ולא רק במובן הפיזי.
איזה טיפשה אני מרגישה עכשיו................
אז אמרתי לעצמי- שירה, מה לעזאזל נסגר איתך?!...-
ועניתי- דיי נו, לא יכלתי לדעת....-
-דיי לתרץ את עצמך!!! ידעת. ויצאת מטומטמת. איך מתמודדים עם זה עכשיו?-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שירה לנצח