שוב אני פה מעדכנת...
ושוב...כן כן...פוסט פריקה...
טוב אז מחר יום שנה לסבתא שלי...עצוב לי ורע לי אבל הדמעות לא יורדות...מחר בטח הכל ייצא.
שנה שבה ניסיתי להדחיק את העובדה שאין יותר ביקורים במשכנות זהב ואין יותר נסיעות לחדרה ואין יותר את סבתא אסתר.
עכשיו, אני נזכרת בכמה רגעים אחרונים שלי שמה...כאילו איתה...דברים שאני זוכרת...
~אני זוכרת את הניתוח השני שלה להורדת רגל...כן...הורידו לה את שתי הרגליים עד הברך:[
היא שכבה בחדר בבית חולים ואנחנו באנו לבקר וההי לי כל כך קשה לראות אותה כל כך חסרת אונים!!!!!!
~אני זכרת שיום או יומיים לפני שהיא נפטרה החלטתי שבא לי לקחת את הקלרינט וניגנתי כל מיני קטעים...זה היה כאילו המנגינה עלתה איתה למעלה...אולי אפילו פתחה את שערי אלוהים כי בסה"כ? היא סבלה.
~אני זוכרת שבבת מצווה שלי בירכתי אותה לאריכות ימים ואז בערך חצי שנה אחרי זה היא כבר לא הייתה שם. אני זוכרת שהיא לא רצתה לבוא לבת מצווה שלי גם בגלל המראה וכי הנסיעה הייתה קשה. ודווקא באירוע החשוב כל-כך...היומולדת האחרון שלי איתה היא לא הייתה.
לפעמים אני פשוט שוכבת במיטה וזה עולה לי בראש ואני מתחילה לבכות...
אני זוכרת תשבפעם הראשונה שישנתי אצל הסבתא השניה שלי אחרי שהיא נפטרה פשוט בכיתי. הרגשתי אולי קצת בוגדת....לא יודעת אני יודעת שזה נשמע מטומטם...אבל ככה כנראה זה הרגיש לי...
עכשיו עולות לי דמעות בעיניים. אני ושני האחים שלי היינו הנכדים היחידים בארץ כשזה קרה...אנחנו סבלנו הכל...השבעה, החודש השנה...אפילו ביקשו ממני להקריא משהו אבל אני לא יכולה...זה לא עובד...
יואו...כבר עברה שנה?
ואני חסרת טאקט שכמותי רוצה לדבר על זה עם מישהו אז אני מתחילה לדבר עם ידיד שלי ואז אני נזכרת שאין לו אמא...יופי הילה...מה עשית בזה?! ומהר המצאתי תירוץ ולא דיברתי איתו על זה...ודווקא החברות שלי שפגשתי ואמרתי להם את זה אפילו לא שאלו...ואני לא רוצה להאשים...
עכשיו כל החומות נרצות...הכל חודר למודעות...אין יותר סבתא אסתר...
ומחר אני אכניס מכתב ליד איכשהו...אני עוד לא יודעת...חשוב לי שהיא תדע כמה אני אוהבת אותה ושאולי לא אמרתי לה את זה מספיק...אולי לא התייחסתי מספיק ולא הייתי הנחדה הכי טובה...ואולי ואולי ואולי...ופשוט חשוב לי שהיא תדע...:
אני אוהבת אותך
אולי היא עכשיו משקיפה עלי מלמעלה ורואה את כל הזיכרונות שאני מעלה ואולי אלוהים מראה...אני לא יודעת ואולי זה מופרך...
אבל אני יודעת שהיא שומרת עלי מלמעלה...למרות שאולי לא אמרתי לה מספיק שאני אוהבת אותה ואולי לא הייתי הנכדה הכי טובה...
עד כאן....
סייה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: