לאחרונה יצא לי להגן על הבנאדם יותר מדי והחלטתי שכדאי לכתוב על זה...
אז ככה, לשאלה "פאשיסט או מחנך" יש תשובה ברורה וחד משמעית והיא:
לא פאשיסט!
לגבי המחנך, יש ויכוחים הרבה יגידו שכל עניין הציונות זה בשביל למכור עוד כמה דיסקים. אני אישית לא מסכים אבל עזבו, זאת לא הבעיה. הבעיה היא שהרבה אנשים חושבים שהוא נשמע ממש טוב אבל לא ישמעו אותו כי הוא ימני-קיצוני-לאומני-שונא ערבים.
לדעתי זה לא נכון ואני חושב שיש לי נקודת מבט טובה לעניין.
תמיד הייתי פטריוט/ציוני/איך שתקראו לזה אבל בנוסף הייתי גם מאד קיצוני בדעות שלי. בואו נגיד שגנדי, מרזל וליברמן היו לוקחים אותי תחת חסותם בגאווה רבה. תבינו, הכחרתי את אמא להצביע איחוד לאומי בבחירות, ואגב אני אוהד בית"ר בקיצור קיצוניות ואני הלכנו יד ביד. כציוני מובהק ברור שהתחברתי למוזיקה של סאבלימינל (חי מיום ליום אז היה להיט עצבני). אבל בגלל הדעות הקיצוניות לקחתי את המסר של סאבלימינל לכיוונים אחרים לגמרי. גם אני חשבתי שהוא שונא ערבים ולמה ?? כי הוא אוהב יהודים...
"אוהב יהודים" התחבר לי עם "שונא ערבים" מהסיבה שאני הייתי ככה.
באחת ההופעות שלו בת"א עשרת אלפים בני נוער צעקו "מוות לערבים" וכמובן שהייתי בניהם יחד עם כל החברים. (בטח שאני לא אצעק את זה שוב) הרי זה ברור - בהופעה של סאבלימינל צועקים מוות לערבים. אבל לא... ברור שהוא לא אהב את זה והוא ענה לנו ככה:
לא! לא מוות לערבים, חיים ליהודים! מי שצועק מוות לערבים על הזין שלי!"
הקהל לאט לאט הפסיק, ולא הבין בדיוק למה סאב התרגז. כמובן שמפה ההופעה נמשכה כסדרה.
כל זה קרה כשהייתי בכתה ט' אבל אז הגיע השינוי... עברתי קיץ מיוחד שבו אני יכול להגיד שהתבגרתי המון. הבנתי הרבה דברים חדשים והבנתי שאני טועה בדעות שלי, שהן לא כיוון בריא ונכון.
כמובן שלאורך כל הדרך אני צמוד לסאבלימנל, ואז הבנתי גם את המסר שלו בדרך הנכונה.
את סאבלימינל (קובי שמעוני) הערבים לא מטרידים. הוא לא רואה בהם אויב.
הוא מאמין קודם כל שעם ישראל צריך להיות מאוחד לפני שהוא בכלל מתעסק עם הערבים. ואז כשהוא כבר מתעסק איתם הוא צריך להבין שהם בני אדם ושהשלום הוא הדרך. אפשר להוכיח את זה בעשרות שורות מהשירים שלו וכמובן שלא תוכלו לעולם למצוא שורה שבה הוא משמיץ את העם הערבי.
אני לא אתחיל במסע ציטוטים אבל ישנו קטע אחד שאני כן אצטט.
"... אבל אנחנו כאן ואף פעם לא נלך מכאן, הציונות בדם, היהודי שמכבד איסלאם. וגם נצרות ובודהיזם גם כן את כולם. הגרון שלי רווה אנ'לא צמא לדם"
ציטוט קל ויחיד מיני רבים שיראו לאנשים שהבנאדם אינו רוצח ערבים סדרתי.
כשאני שומע את השירים שלו אני כל פעם מחדש מרגיש שהוא אומר בדיוק את מה שאני רוצה להגיד. אני ממש מזוהה עם המוזיקה שלו אבל מרגיז אותי שהמון אנשים קונים דיסק של סאבלימנל והצל כי הם עצמם שונאים ערבים ועדיין חושבים שגם צמד הראפרים הוא כזה. בגלל זה אני כותב את הפוסט:
א. לאלה שחושבים שהוא פאשיסט ושונאים את זה.
ב. לאלה שחושבים שהוא פאשיסא ואוהבים את זה.
אישית, אני חושב שלא רק שהוא לא-פאשיסט, הוא גם אכבר מחנך. אבל זה כבר ויכוח אחר לגמרי...
עכשיווווווווו חוזרים להרצליהה...בפוסטים הקודמים סיפרתי לכם מיהם בני הנוער של הרצליה. דיברתי כמובן על החלק הגדול ולא יפה אבל אחרי שהמיעוט היפה הראה לי עד כמה שהוא יפה אני חייב לציין.
יום שישי.. לפני שבוע. מסיבת אלכוהול בבית של אחת הילדות. המסיבה היא נושא לפוסט בפני עצמו אבל מכיוון שכל הנוכחים היום קטינים אני לא אדבר עליה.
אני כן אדבר על העובדה ששתינו יותר מדי :/ (כי היה ממש כיף) ואז פתאם ראיתי כמה טובים הילדים שאיתם אני נמצא.
העזרה שהם העניקו אחד לשני הייתה פשוט מדהימה. אני זוכר שאחד הילדים ניסה לשמור על הסדר בעודו שיכור (וברור ששיכור לא יצליח להשתלט על 20 בני נוער שיכורים ונחושים בדעתם) אבל הוא ניסה... העיקר הכוונה.
כולם שם פשוט עזרו אחד לשני, עד כמה שיכלו, וכל כך שמחתי להיווכח שאלה האנשים שאיתם התחברתי במקום מגוריי החדש. למרות שידעתי שעל הילדים האלה אני אוכל לסמוך - עדיין הופתעתי.
לא יודע למה, אולי בכלל לא ציפיתי שהם יתנהגו ככה.
אני לא אציין כאן את שמותיהם כי אני לא בטוח שהם ירצו, אבל תדעו שמצאתי צדיקים בסדום
חבורה של בני טובים שנשארים בני טובים.