תגידו לו שאתם אוהבים אותו
אולי הוא יחליט לא ללכת
תגידו לו שהוא צריך לחיות למען עצמו
אולי הוא לא יקריב את חייו
תגידו לו שהוא האדם הכי מיוחד בעולם
אולי הוא ישמור על עצמו
תגידו לו שהיופי הפנימי שלו נדיר
כי זאת האמת.
אנחנו לא רוצים שהם ילכו מאיתנו.
אנחנו לא רוצים שיקריבו את עצמם למענינו.
אנחנו לא רוצים אותם מתים.
אנחנו לא רוצים לראות עוד אנשים בוכים.
אנחנו לא רוצים את היום הזה.
אנחנו רוצים אותם בחיים.
אבל למות הם כבר מתו.
הם מתו למענינו, למען ארצנו.
ואם כבר מתו.
הם בטח לא ירצו שנתחרט על כל מה שהם לחמו למענו.
הם רוצים שיזכרו אותם, ואת המטרה לשמה הקריבו את עצם-
ארצנו.
מולדתנו.
חיינו.
חרותנו.
שוויונינו.
הם נלחמו ונספו למענינו!
ואנחנו נזכור את כולם, כל אחד ואחד מהם.
ונזכור את המטרה שלשמה יצאו מחיינו.
נזכור אותם.
במותם.
ובחייהם שיבואו עם ביאת המשיח.
בניגוד לשיר- מי שמת עוד ישוב!
שנדע להעריך את חרותנו בזכותם
ושנזכור לעולם!
-שני ניצן-