Through the truth

איפה הנקודה הזאת בחיים שממנה אדם כבר לא יכול לחזור?

והצער גדול כל כך.

והכאב עמוק כל כך.

והוא נוגע בכל חלק וחלק בך.

וגורם לך לבכות, כל יום!

איפה הייתה הנקודה הזאת שבה באמת התחלתי לאהוב אותו?

איפה הנקודה הארורה הזאת התחילה?!

ואני מחכה כבר לנקודה הזאת שבה אני אאבד את השפיות שלי לגמרי.

ואקח את מה שאקח,

ואעשה את מה שאעשה,

ואגמור את החיים האלו.

החיים האלו שגרמו לי רק להתחרט על הרגע שבהם התחילו.

וכל הרגעים הטובים,

כאילו כבר לא שווים דבר.

ורק לדבר איתו,

ורק לראות אותו,

ורק לקוות שהוא כן אוהב אותי למרות מה שאמר...

עם סימן בחיים שדברים טובים הם אשליה.

זה לא באמת קורה.

לאנשים כמוני,

יש רק רע,

ועצב,

הרבה הרבה עצב.

.שני.