כשאמרתי לך שהשתנית ואין לנו כבר נושאי שיחה משותפים :
1. לא התכוונתי לפגוע בך.
2. לא חשתי שאת פחות שווה ממני ( כי זה לא ככה ).
3. לא האשמתי אותך במשהו.
התנתקת כשהתחלתי להסביר לך
אז אני יסביר לך כאן, בטח תראי מתישהו ( כנראה שזה יהיה הפוסט האחרון הרבה זמן, אני מעדכנת פעם במיליון ימים )
את - אחת החברות היותר חשובות לי, כי תתפלאי, עד היום.
קרה הרבה פעמים שרציתי להגיד לך משהו והמילים לא יצאו לי מהפה.
אני מרגישה מרוחקת ממך.
כאילו חוץ מלהפסיד אחת אחרי השנייה בדורק אין לנו שום דבר משותף.
אני מזכירה לך שרק בשבילך נשארתי במקיף ד', למרות שיכלתי להיות במקיף ח', שזה בי"ס הרבה יותר טוב, והרבה יותר קרוב.
רק בשביל להיות איתך באותה כיתה כ"כ רציתי להתקבל למגמה.
רק בשביל שתביני שאני שווה משהו.
תמיד הרגשתי שאני רמה אחת מתחתייך, שאת קצת יותר שווה ממני
עד היום את נותנת לי להרגיש את זה
וכ"כ הרבה פעמים רציתי להיות איתך
אם זה לספר לך בדיחה חדשה ששמעתי, או איך היה בסנוקר עם סרגיי או סתם לשמוע מה קורה איתך.
וכל כך הרבה זמן אני מרגישה פספוס
כי אפשר להגיד שאיבדתי אותך כמו שאיבדתי הרבה אנשים בחיים שלי
אני מבינה ששתינו ( או לפחות אני ) רוצות להחזיר את הקשר שהיה פעם
אבל איך עושים את זה ?
הכל התחיל בזה שהכרתם מלא אנשים ואני לא
והתחלתם לדבר עלייהם בהפסקות והרגשתי מיותר,
התלהבתם מהם ואני אפילו לא ידעתי על מי מדובר
הרגשתי שהכרתם אותם ואתם לא צריכים אותי יותר, כולכם.
וחלק התחילו לשתות, לעשן, כאילו להיות ממש ההיפך ממני
ואני תמיד ניסיתי להשתלב איכשהו, להיות בצד שלכם
וכל הזמן נתתם לי להרגיש שאני נדחפת אליכם ( לא הרגשה מדהימה כ"כ )
ואת נתת לי להרגיש שיש מלא בנים מסביבך ויש לך מליון ידידים וככה וככה
ומה את צריכה אותי בכלל אם אנחנו לא יכולות לשתות ווקדה ביחד, נכון?
ופתאום את אומרת לי כאילו " בוקר טוב " אני לא שותה, לא יוצאת, לא מדברת על מליון אנשים
וברגע הזה את נותנת לי להרגיש שאעני לא קשורה, לא מעודכנת, סתם מעפנה
וכל הקטע זה, איך אני אמורה לדעת את זה אם לא דיברנו כ"כ הרבה?
כמו שאמרתי במסן, יש מצב שלא ראית את זה בגלל שהתנתקת:
אם יכלתי להביא משהו טוב מהעבר לתוך ההווה, בטח הייתי מביאה אותך ואת ליזה להיות החזברות הכי טובות שלי .
אני מרגישה כמו הבנאדם הכי לא קשור בעולם
הכי לא קשור אלייך.
וממש חבל לי על זה .
הייתי רוצה שזה ישתנה... ואת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
