שטויות שכאלה.

תקשיבו, אין לי שמץ מה עבר עליי. יש לי כבר שני בלוגים פעילים (אחד אנונימי אחד לא, בלהבלה) ואני ממש לא יודעת מה אני הולכת לכתוב פה.

גם השתגעתי עם הצבעים, בדר"כ אני לא ככה. ורוד זה לא הקטע שלי ><" וכל הצבעוניות הזאת, איכסה P:

אבל שיהיה, אולי ייצא לי כל מיני דברים לכתוב פה. בא לי שזה יהיה בלוג כיפי כזה, שטותי ילדותי ומטומטמם שאוכל להסתכל עליו מדי פעם ולצחוק. אולי באמת זה יהיה בלוג ש(ינסה)יצחיק. אני לא מצחיקה, לאלא, אבל אולי יהיו לי הברקות מדי פעם ואני אכתוב פה ציטוטים מצחיקים ושטויות כאלה.

טוב, אבל פרטים? נמ, אני בת 16 וכמעט וחצי. אני אוהבת שוקו. אני מתה על שוקו. אני מכורה לשוקו. כדאי כנראה שאני אכתוב בבלוג הזה כשאני אהיה על השפעת שוקו, זה מצחיק חברים. באמת מצחיק. או מפחיד, לשיקולכם. אנשים גם אוהבים אותי שיכורה כי אני מצחיקה כזאת, פסיכית ורצה וזה.

הקיצר- מה עוד? נמ, רוצים קישור לבלוג המוכר שלי...? נא, בינתיים אני לא אתן קישור אליו. עוד בסוף תאהבו אותו יותר מאת זה (אבל אולי לא, כי בו יש גם מצבי רוח כאלה של נקבות וזה חרא כזה).

אוקי, אחלו לי בהצלחה...^_^

אה, וכדי להתחיל את הבלוג טוב- נשים איזה משו מצחיק מיומן הציטוטים שלי (זה פשוט היומן בצפר שלי [הורוד להחריד. לאיודעת איך זה קרה. זה בגלל שיש כבשים עליו. ופרה! אל תשפטו אותי..):] אבל חוץ מלרשום בו ציטוטים מצחיקים אני לא עושה בו הרבה):

דנה: "הלוכד חלומות הזה לא עוזר בשיט"

אני: "מה, יש לך אחד כזה מעל המיטה?"

דנה: "לא".

דנה טיפשה ><"

ו, עוד? כי ההוא לא היה מצחיק. גם זה לא, אבל תתגברו-

בן: "מתי המציאו את הסינים?"

בן הוא ילד מאוד טיפש. אחד הטיפשים מהכיתה שלי. אבל זה מצחיק, אז לאנורא.