כל כך חם לי.

אני לא יודעת אם ללכת או לא ל"חוות החיות". כמה שחיי קשים.

אני קודם אתרחץ ואז אני אחליט.

בינתיים אני מעבירה את זמני בקריאת בלוגים של בנות 14, ותתפלאו, אני ממש נהנית.

אתם קולטים שהאנשים האלה נולדו בשנת 95? כאילו רצח רבין, יואו.

אני זוכרת שהוא נרצח והם רק נולדו.

איזה כיף להם.

עוד כמה ימים יש לי 21 (מחווה לימים שאמרו "יש לך כבר 18?", שמתן לב שרק בגיל הזה אומרים את זה?),

ואני זקיינה! גוועלד.

אבל מה שבנות 14 לא יכולות להגיד ואני כן זה שעוד מעט חיפה!

עוד מעט אני עוברת :) בהתחלה אני שומרת על החתולה של אחותי (שגרה בחיפה) באוגוסט בזמן שתהיה בירח דבשה, בזמן הזה אחפש דירה ואחבר את התקופה הזאת.

ייייייייייי! כמה חיכיתי, אללי.

איזה יום שישי חביב it turned out to be.

עריכה:

יואו אני לא מאמינה.

גיליתי שלאפרת נמחק הבלוג.

זהו.

חיי אינם חיים.

this is the end of an era

אין משהו שיותר מסמל את מות ילדותי מאשר מותו של הבלוג של אפרת.

יהי זכרו ברוך.