לאחר חצי שנת יובש (למרות שהייתי בכל הרוקים חוץ מנובמבר) - הנה אני מפנקת אתכם בתמונות:

תמיר המצחיקול.

מעיין וחברים (תקחי את התמונה הזאת)

זה ארז טל! סתם, זה עופר.

אנשים שבאו לעשות על רוקי סרט סטודנטים.

איילת מור עם פיצול אישיות.

אורן ותמיר עם צד דמוני.

התמונה המסורתית של תמר ותמיר.

תמר, בתמונה שסוף-סוף היא מרוצה ממנה (לא, זה עדשות כחולות).

האמא השולתתת!!1 של אדוה (שהופיעה באותו יום (אדוה, לא האמא)) ומימס.

משה הנרקיסיסט.

באיזשהו שלב שנכנסתי לרוקי, חשבתי לעצמי: "רגע, מה אני עושה פה? אני מכירה כבר את הסרט." וכך החלטתי שאני לא אכנס יותר לעולם לבפניםשל רוקי (אך זה לא אומר שלא אבוא יותר לרמת השרון (או לאיזה הקרנה פרטית של reefer madness אהמאהמ). ואז אמרתי (לעצמי):"טוב, אני צריכה לשבת על המדרגה בתור הפעם האחרונה שלי" אבל דולף גירש אותי ממנה (אני לא יודעת למה אני לא מסוגלת להתעמת עם הבן-אדם הזה, הוא כל-כך מפחיד אותי), ואז אמרתי (שוב לעצמי): "טוב, לפחות התמונות של הבפניםשל צריכות צריכות לצאת יפות."

פרישואו.

טיים וורפ:

פינת הסגידה לאדוה:

ועוד סתם תמונות מההופעה:

אורן מתדיין עם ליאו.

אני מרוצה מעצמי.

דברים:

- נסענו עם אמא של אדוה. היא כזאת מגניבה.

- לפני שנכנסתי היה בחוץ איש שנשען על מישהו ואמר לו "....רפי....תנעל אותי...תנעל אותי....אני אעשה כל מה שאתה אומר...רק דבר אחד בבקשה....תנעל אותי בג'יפ.....". אם לא הייתי רואה שהבן אדם שפוך מוודקה הייתי חושדת שאני צופה באינטראקציה בין אדון לעבדו.

- הגשמתי את חלום חיי ותיפקדתי כגי'פיאס אנושי כצעקתי בדרך חזרה על תמר "חמש!!!!! תסעי על כביש חמש!!!!! לשם! לשם!"

תפסיקו להמציא סיבות למה להתנשק. קודם מיסלטואו אח"כ להתנשק בחצות.... תתנשקו כבר!!! יא שרמוטים.