כולם אומרים לי משהו אחד, אבל איך הם יכולים להסביר לי את הדמעות אם זה מה שהם אומרים?
הדמעות האלה הם ההוכחה הכי גדולה שיכולתי להביא למישהו אבל אנשים בכל זאת מחליטים להתעלם ולהמשיך להגיד אותו דבר.
אני כבר חושבת שאולי הם צודקים והדמעות הם סתם תופעת לווי מהלחץ שהייתי שרוויה בו,
אבל אם הם באמת צודקים אז איך הם מסבירים עדיין את הדמעות בכל לילה?
את החלומות שחוזרים ובאים?
הכי נורא בכל הסיפור הזה שאני לא מצליחה להיפתר מהמחשבות האלה, הן רודפות אותי בכל לילה, בכל בוקר, בכל שעה ובכל זמן שאני לא רוצה שהן יהיו שם.
איך אני יכולה לגרום למחשבות האלה פשוט להעלם? למחשבות היחידות שגורמות לי להרגיש עדיין.
אני צריכה בכלל להפסיק את המחשבות האלה?
אני משתגעת!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
