סיפור על טוקיו הוטל.

סליחה על העדכון המאוחר אבל אני [פיירי] נאלצתי לכתוב את הפרק לבד..

תגובות פליז..

"אז, סיפרת כבר לגיאורג?" שאלה אור.

"אלוהים אדירים! אני לא מאמינה! שכחתי! מה אני עושה?"

"את שכחת?! איך? מה את מתכוונת לעשות? אולי תתקשרי אליו?"

"כן, זה מה שאעשה." מריה שלפה את הסלולרי שלה וחייגה אל גיאורג.

"שיט. אין קליטה! מה עכשיו?"

אני לא יודעת, מריה!! את בכלל החלטת מה תעשי עם התינוק?" צרחה אור בהיסטריה.

"אין לי שמץ! לעזאזל! דווקא עכשיו הסיבוב הופעות האידיוטי הזה?! אני צריכה את גיאורג פה!" מריה הלכה מצד לצד בפאניקה

וקיללה. "אני אבודה!" התייפחה.

"מה אם גיאורג ואני נחליט שאנחנו לא רוצים את התינוק אבל יהיה מאוחר מדי להפלה? מה אני אני אעשה אז?! "

מריה התיישבה על הכורסה, כיסתה את פניה בידה והתחילה לבכות.

אור התיישבה לצדה. "אני משערת שתוכלי לתת אותו לאימוץ.." ניסתה לנחם אותה.

"אבל... אני לא רוצה שבשר מבשרי יגדל אצל אנשים זרים!"

"אז מה זה אומר? שאת מתכוונת ללדת ולגדל תינוק בגיל 18?" שאלה אור.

"אני לא יודעת! אני ממש לא יודעת.. "

"מתי תודיעי לגיאורג?" שאלה אור אחרי שמריה נרגעה מעט.

"נראה לי שאני אחכה עד שהא יחזור. אני לא רוצה להפיל עליו את זה בטלפון..

ואם נחליט לבצע הפלה אני עדיין אוכל לעשות כי אני אהיה רק בתחילת החודש השני.. נכון?"

מריה הרימה את עיניה אל אור כאילו בקשה אישור.

"כנראה.. זאת החלטה שלך. אני אתמוך בך לא משנה מה תחליטי" אור חיבקה את מריה.

כעבור דקה לערך הן התנתקו ולפתע חיוך הופיע על פניה של מריה.

"מה? " שאלה אור כאשר הבחינה בכך.

"עוד לא סיפרת לי איך היה עם טום!! " מריה קפצה עליה והתחילה להציף אותה בשאלות.

"היה פשוט מקסים! לא יכלה להיות לי פעם ראשונה יותר מוצלחת... טום היה ממש מתחשב.."

עיניה של אור נהיו מעורפלות ומבטה מרוחק וחולמני.

"אוּ... פרטים, פרטים!! " דרשה מריה.

"שכרנו חדר במלון, נכנסתי להתקלח וכשיצאתי החדר היה מלא בנרות ועלי ורדים ואז.. אמ.. עשינו את זה.. "

"ואיך זה היה? "

"את בטח יודעת, לא? זה היה כואב בהתחלה אבל מה שבא אחר כך לגמרי פיצה על הכאב. "

שתינו נאנחו ושקעו במחשבות על אהוביהם הרחוקים.

השבועיים וחצי הבאים היו מתישים עבור הלהקה וכיוון שכמעט כל זמנם נע בין אולמות גדושים במעריצים

לבין חדרי מלון הם עברו ביעף בשבילם. אך עבור הבנות היו אלה שבועיים מייגעים וארוכים.

אור התגעגעה לטום מאוד, אבל למרות המעריצות שצצו פה ושם וטענו שקרו להם "דברים" עם טום,

היא בטחה בו לגמרי. וטוב שעשתה כך כי לטום בכלל לא היה זמן להתהולל.. והוא הרגיש טוב עם זה שהוא נאמן לה.

למריה לעומת זאת, בנוסף לגעגועים היו ספקות.

לא בקשר לגיאורג כי אם בקשר אליה. לא עבר יום שבו לא נשאה את עיניה אל בטנה ותהתה מה יהיה הלאה.

היא לא סיפרה בינתיים אפילו לאימה על ההריון והיא פחדה ממה שעלול לבוא.

מריה התעוררה מוקדם בבוקר היום ה-19 להיעדרו של גיאורג.

לא היה לה זמן רב להרהורים מפני שמיד הרגישה עווית מכווצת את בטנה והיא קמה ממיטתה ורצה אל השירותים.

היא הרימה את האסלה והקיאה. הרגשת הכאב בגרונה המשיכה גם אחרי שסיימה להקיא,

לא היה ממש מה להקיא, היא לא אכלה כל כך בימים האחרונים.

"בחילות בוקר. לעזאזל! " חשבה.

היא הורידה את המים והלכה לעבר הכיור לשטוף את פיה.

אחר כך החליטה שתועיל לה מקלחת ארוכה ונעימה. היא פתחה את הדוש ונעמדה תחתיו,

נותנת למים החמים לזרום על עורה. במהרה הרגישה את תחושת הרעננות המוכרת.

כעבור זמן מה התחילו המים הזורמים להיות קרירים יותר. היא סגרה את הברז, התנגבה ועתה הרגישה הרבה יותר טוב.

בעודה יורדת למטה כדי לאכול ארוחת בוקר, היא חשבה על גיאורג, ועל התגובות האפשריות שלו כשהוא יגלה על ההריון.

אך כמה אפשרויות שלא ניסתה, הוא תמיד הגיב כיאות בדמיונה.

באותו רגע היא הבינה שהכל פשוט יהיה בסדר. היא ידעה שהוא יתמוך בה כך או כך.

"רק עוד ימיים" עודדה את עצמה ופתחה את המקרר.

הטלפון של מריה צלצל. היא קפצה אליו בציפיה. "הלו? " התנשפה.

"מריה? זה גיאורג.. נחתנו ואנחנו בדרך לבית.. נגיע כנראה עוד 45 דקות.. "

"מעולה! אני אלך להתייפות לכבודך.."  

"אוו.. גיאורג מסמיק!! " שמעה מריה את טום צועק..

"נתראה עוד מעט.. אני צריך לנתק.. החזיר פה מפריע.. " אמר גיאורג.

"נשיקות. " השיבה מריה וניתקה, ומיד התקשרה לאור.

"אור, שמעת? " שאלה מריה בהתרגשות.

"כן! טום התקשר אלי הרגע! ניפגש ליד הבית שלהם בעוד חצי שעה? "

"ברור שכן!! זזתי.. ביי "

"ביי"

אור ומריה עמדו ליד בית קאוליץ ופטפטו להנאתן.

אחרי כמה דקות הצטרפה אליהן גם סימונה שהגלתה כבחורה מאוד נחמדה והן שמחו לחברתה.

ואז מעבר לפינה, התקרבה לעברן אליס.

"מה היא עושה כאן? " שאלה מריה את אור.

"אין לי מושג. " אור כמעט ולא דיברה עם אחותה מאז התקרית עם ביל.

אליס לא הספיקה להתקרב מספיק כדי להגיד משהו משום שלפתע שמעו מכונית מתקרבת.

ביל טום גוסטב וגיאורג יצאו מהג'יפ ומיד התנפלו עליהם הבנות.

אחרי שאור סיימה להתנשק עם טום היא שמה לב אל ביל ואליס שהתחבקו.

"הוא יוצא איתה? איך הוא יכול לצאת איתה אחרי שתפסתי אותם?! " אור ידעה שאלה מחשבות חסרות מטרה

 כי אין לה שום זכות לקבוע לו עם מי לצאת או לא, הם הרי נפרדו, אבל היא לא יכלה שלא להתעצבן בתוכה.

"יש מצב שאליס עושה לי את זה בכוונה? מתעסקת עם כל האנשים שאני יוצאת או יצאתי איתם כדי להתנקם בי? " הרהרה אור

עד שלפתע טום הרים אותה על ידיו ונשא אותה אל הבית.

אחרי שכולם נכנסו אל הבית והרימו חגיגת חזרה קטנה, שכללה, יש לומר, לא מעט בירות.

מריה לקחה את גיאורג הצדה.

"יש לי משהו להגיד לך. "

"גם לי.. הסיבוב היה מדהים.. כל האולמות היו.."

"חכה עם זה. חיכיתי יותר מדי זמן כדי לספר לך. " קטעה אותו מריה.

"גיאורג, אני בהריון. " מריה הסתכלו עמוק לתוך עיניו. מחכה לראות איך יגיב.