שוב Fairy איתכם.. תהנו! ותגיבו.
"גיאורג, אני בהריון. " מריה הסתכלו עמוק לתוך עיניו. מחכה לראות איך יגיב.
השתררה שתיקה למשך דקה או שתיים אך לבסוף גיאורג אמר, בקול צרוד למדי, "כמה זמן את כבר יודעת? "
"אחרי שעשינו את הבדיקות של האיידס הרופא הודיע לי. "
"למה לא אמרת לי קודם? עבר כבר חודש! "
"אני.. אני לא ידעתי איך תגיב ו.. ואז נסעת ולא הספקתי לספר לך.. " מריה הייתה על סף דמעות.
"אל תבכי. אני פה איתך. אנחנו נעבור את זה ביחד " הבטיח לה וחבק אותה אל חזו.
"אני יודעת. אני לא שולטת בדמעות שלי. כנראה זה בגלל ההורמונים של ההיריון. " מריה מחתה את דמעותיה וניסתה לחייך.
"אז מה עושים אם התינוק? " שאלה מריה.
"מה את רוצה? זה בידיים שלך. "
"אני.. אני לא בטוחה. מצד אחד אני רוצה את התינוק הזה. אני רוצה אותו כי הוא גם שלך ואני בטוחה שהוא יהיה מקסים. אבל מצד שני, מה המשפחה שלי תגיד? והמשפחה שלך? אני רק בת 18 ואנחנו אפילו לא נשואים! "
"תשכחי לרגע מהמשפחות שלנו. את רוצה את התינוק הזה? "
"כן. אני חושבת שאני מוכנה. "
"אם כך... " גיאורג הסיט את קצוות השיער מפניה של מריה ולקח את ידיה בידיו, "האם תינשאי לי? "
למטה, כולם חגגו. אור רצתה עדיין לברר מה קורה בין אליס לביל ולכן ניגשה אליה וחצי שאלה חצי דרשה,
"מה קורה איתך ועם ביל? "
"האמת אני לא ממש בטוחה. אני רוצה אותו, אבל אני לא בטוחה כל כך מה הוא רוצה.. למה? מפריע לך? "
"לא. רק רציתי לדעת. " אור נרגעה מעט והתכוונה ללכת משם. היא לא נהנתה במיוחד משהייה במחיצתה של אחותה. אך לפני שהספיקה להתרחק תפסה אותך אליס בזרועה ועצרה בעדה.
"חכי רגע. אני צריכה לדבר איתך. " אמרה לה.
"על מה? " שאלה אור.
"על מה שקרה עם בן לפני כמה שנים. "
"עוד פעם זה? לא סגרנו את הנושא? כמה זמן את עוד מתכוונת לנקום בי על זה?! "
"אולי תירגעי ותקשיבי לי לרגע? אני רוצה שתספרי לי איך כל העניין קרה מנקודת המבט שלך. "
"אחרי כמעט שלוש שנים את נזכרת לברר את העניין? למה זה חשוב לך פתאום? " חקרה אור.
"אני אסביר לך בסוף. קודם תספרי לי. "
"שיהיה. אני הכרתי את בן במקרה באיזה בית קפה, נדמה לי ואחרי כמה זמן התחלנו לצאת. אח"כ התנשקנו ואת ראית את זה והתחלת לצעוק שזה חבר שלך ומאז שנאת אותי. "
אליס החווירה מעט. "היא באמת לא ידעה ? " לחשה לעצמה.
"לא, לא ידעתי. ואת ישר חשבת שאני גונבת לך את החבר. "
"אם כך, זה הכל היה בן! הוא זה שסכסך בינינו! הוא ידע שאת אחותי כי הראיתי לו תמונה שלך. אבל למה לו לרצות לעשות את זה? "
אור הייתה מבולבלת. "את רוצה להגיד לי שכל השנים האלה רבנו סתם ככה? "
"בדיוק. לא הגיע הזמן שנשלים? " שאלה אליס והושיטה את ידה אל אור.
אור הזיזה את ידה של אליס ובמקום זה חיבקה אותה.
"כמה זמן כבר לא התחבקנו.. " צחקה אליס.
"כן.."
"אוקי. אז תקשיבי, רוצה לעזור לי לגלות למה בן עשה את מה שהוא עשה ולהתנקם בו? "
"ברור. זה יהיה ממש כמו כשהיינו ילדות קטנות! זוכרת איזה חשדניות היינו? בכל מקום ראינו קנוניות. "
שתינו פרצו בצחקו והתחבקו בשנית.
ביל הסתובב למשמע הצחוק והופתע לראות את אליס ואור צוחקות ומתחבקות כאילו לא היו בריב לפני פחות מחצי שעה. ואז הוא הבין. אליס לא באמת שיקרה לו. היא פשוט לא ידעה. עכשיו הכל ברור.
הוא המשיך להסתכל על אליס. כעת הבחין בפרטים שלא הבחין בהם קודם. הוא היה מרותק אל גומות החן שנוצרו בצידי פיה כשצחקה ועיניה השמחות גרמו לו לפצוח בשיר. הוא שם לב אל עורה הצחור ואל שיערה שנראה רך ממש כמו משי.
מבלי ששם לב אל מה שהוא עושה, ביל ניגש אל אליס, סובב אותה אליו והתחיל לנשק אותה.
אור חייכה והלכה אל טום. היא שמחה שביל יכול להיות מאושר. למרות שהוא שבר את ליבה,
היא ידעה ששברה גם את שלו והיא ייחלה לו ולאליס כל טוב.
כשלבסוף ביל ניתק מאליס. היא שאלה: "אז.. אמ. אנחנו ביחד? "
"רק אם את רוצה. " אמר וחייך.
אליס חייכה חזרה, לפפה את ידיה סביב צווארו והמשיכה להתנשק איתו.
שתיקה נוספת השתררה בין מריה לגיאורג.
"אז מה את אומרת? " שאל אותה בציפייה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: