לא רוצה לכתוב עדכון בנאלי ומשעמם.
החיים שלי מהתהפכים, מתבלבלים, הכל משתנה לי.
מנסה לשמור על עצמי כמה שאפשר.
אני חושבת שבפעם הראשונה בחיים שלי אני יודעת מה זאת חברות אמיתית. יש לי כל כך הרבה "חברים" מסביב, אבל בעצם אף אחד מהם לא יודע עליי שום דבר. כולם מכירים את זאת המצחיקה שעושה שטויות, אבל רק אחת יודעת באמת מה קורה בפנים, לקח לי הרבה זמן לקבל אותה כ"חברה", אבל אחרי מעט זמן היא נתנה לי את ההרגשה שאני יכולה לספר לה הכל, והיא תעזור לי בכל זמן שארצה. היא היחידה שמבטיחה "אהיה לצידך מתי שתרצי" ומתכוונת לזה, לא כמו השאר כשמתנדפים.
טוב לי עכשיו. קצת עצוב ומעצבן לי להאמין במה שכתבתי, להבין שחברות של חצי שנה הרבה יותר משמעותית וחשובה בעבורי מאשר חברים שאני מכירה מאז ומתמיד.
לעולם מצידי
היהודים
לדבר
לא לשתוק
לקבל את המר כמתוק
לנשק את לחייך
ולשתות עוד כוסית
לחייך
ולשקוע לא לשמוע
ולחיות בשלום עם עצמי
ולסלוח גם בכח
אם לא לי אז למי
אם לא לי אז למי
לחפש משמעות
לא מספיק לי לחיות ולמות
ולזרום
לא לחלום
לעמוד מיותם
ולנשום
ולברוח רק לברוח
ולבנות מגדלים באוויר
ולצרוח כדי לשכוח
ולכתוב לך עוד שיר
ולקטוף לך עוד שיר
לטייל על החוף
ותמיד רק איתך עד הסוף
כשאלך מה אקח
אם לא את הרגע הזה כאן איתך
ולדמוע עוד לדמוע
ולפחד כשאת לא לידי
ולנגוע רק לנגוע
לעולם מצידי
השיר הזה עושה לי פרפרים בבטן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
unlimited.