החיים ומה שמעבר

מעולם, לפניו לא היה לי משהו שכל כך פחדתי להפסיד, כמו שיש לי עכשיו.

כמעט בכל רגע של חיי אני שואלת עת עצמי איך בכלל הגעתי למצב שיש לי כזה אחד,

וכמה אני צריכה מזל כדי שלא יקרה כלום, לא לו ולא לי.

הוא אדם כל כך טוב במהות שלו, לבבי ומפרגן לא נוטה לכעוס, לא נוטה לצבור כעסים,

שהוא קיים בכזו התאמה עצומה להשקפות העולם שלי,בעל עומק ויכולת ניתוח, עם דיעות שקרובות וגם רחוקות

איך אני לא צריכה להגיד הרבה כדי שהוא יבין לחלוטין למה אני מתכוונת.

ככל שעובר הזמן אני מבינה יותר ויותר שיש לנו עולם סגור משלנו ששנינוו מבינים אותו היטב,

אבל בעצם כשאני מדברת עם שאר העולם, כל מילה שעבורינו יושבת על אלף שיחות, עבורם היא סתם מילה.

והצעד הזה שלקחתי,היה הדבר הכי טוב שעשיתי בתקופה האחרונה.

הצעד,להמשיך ולא לוותר גם אם הסיכון הוא להיפגע בסופו של דבר.