אני לא כותבת כבר כמה ימים מסיבה פשוטה...
אני מרגישה רע כ"כ שאני מתביישת בעצמי.. אני אוכלת כמו פרה , ללא הגיון, בזללנות, מקנאה בכל הרזות ויורדת על עצמי נון-סטופ!
אני לא מצליחה לקחת את עצמי בידיים !.. לא מאחלת לאף אחד את מה שאני חווה כרגע..
ועוד מה, הלכתי בחמישי למדוד שמלת ערב, אז במשקלי ומבנה גופי בולטים דברים (חתיכות שומן דוחה) ואני מביטה במראה וחושבת אלוהים!... זה עצוב, מאוד עצוב, מצד אחד כ"כ פשוט העניין הזה, לא אוכלים מורידים, לא צריך לזלול , אפשר לאכול מעט וליהנות לא חייבים את כל העוגה, אבל... מצד אחר, זזה עינוי. זה מאוד קשה, מאוד קשה להתאפק, מאוד קשה להחזיק מעמד!
לעתים אני חושבת שאני אף פעם לא אהיה רזה, וזה הורג אותי, פשוט הורג אותי.. הירכיים הענקיות שלי.. זוועתי פשוט!
קיצור- השמלה , נראתה כל כך לא אסטית כל כך לא יפה..עליי.. למרות שהיא יפה לחוד, בלי הגוף שלי בתוכה... וואייי..
זהו, למרות שזה אף פעם לא מסתיים- הדיבורים על העניין הזה..